זאת חנה לסלאו, אחת מהקומיקאיות והשחקניות המצליחות בישראל. היא נולדה ביפו לפני 61 שנים להורים ניצולי שואה. מאוחר יותר היא שירתה בלהקת פיקוד דרום, ועם שחרורה השתתפה בתכניות ילדים, שם סומנה כהבטחה. ההבטחה אכן התממשה, ולאורך הקריירה שלה כיכבה לסלאו ברשימה ארוכה של סרטי קולנוע, מופעים וסדרות טלוויזיה. בשנת 2005 זכתה בפרס "השחקנית הטובה ביותר" בפסטיבל קאן, על תפקידה כניצולת שואה בסרט "אזור חופשי". בימינו היא עסוקה מאד עם המופע שלה, "לסלאו לא נחה", שחוגג כבר מעל 150 הצגות - אבל למרות הכל היא הצליחה למצוא זמן לענות לנו על השאלון של "אנשים".
זיכרון ילדות בלתי נשכח
"אנחנו ביפו, שנות השישים, עוצר אוטובוס של תיירים, רוצים לצלם אותי, "are you Jewish?" ("את יהודיה?") הם שואלים אותי, ואני עונה "aren't we all?" ("לא כולנו יהודים בעצם?") חשבתי שכל העולם זה יהודים, אני חושבת שזה ניצחון גדול של הוריי שהם ניצולי שואה, לגדל אותי במקום שחשבתי שכל העולם זה יהודים".
פעם ראשונה באור הזרקורים
"פעם ראשונה באור הזרקורים זה הזרקורים של הסלון של המשפחה שלי ביפו, שנות החמישים המאוחרות, כל יום שישי אני עולה על כיסא ושרה את שיר הפלאפל".
מה רגע השיא בקריירה שלך?
"קודם כל כשפרצתי והתגליתי בהצגה שהיתה לי עם גליה גיל, 'החיים הם לא ירח דבש', בשנת 78. זה היה אז רק ערוץ 1, ולמחרת כל המדינה רעשה וגעשה. וכמובן, רגע השיא של פסטיבל קאן, שזה הישג עולמי, כשקיבלתי את הפרס, את דקל הזהב. בהחלט מפתיע".
איזו דמות שגילמת הכי אהבת?
"אני מאד קשורה לקלרה ואוהבת אותה. ברגע שאני עושה את קלרה מיד אני מתחילה לחשוב כמו קלרה. וכמובן יש את הסבתא החמודה, סבתא זפטה, שזה בעצם אבא שלי בחשיבה - נרגנות, חצי יידיש חצי עברית. יש לי הרבה מאד סימפטיה לקלרה ולסבתא, בהחלט".
קולנוע, טלוויזיה או במה?
"נח לי מאוד גם בקולנוע, גם בסדרות, בטלוויזיה, או בשידורים חיים אני מרגישה מצויין, אבל את הבמה אני מאד אוהבת. המשוב הוא מידי, אתה מקבל מחיאות כפיים ואתה מרגיש את הקהל. אני עדיין מאוד מאוד אוהבת את הבמה".
מה הדבר הכי רומנטי שעשית?
"הדבר הכי רומנטי שעשיתי דווקא קרה לי לאחרונה, אחרי כל כך הרבה שנים, התאהבתי לשבועיים, והתנשקתי בקולנוע, כמו ילדה בת 16, ולא היה אכפת לי שמסתכלים, וכן רואים לא רואים, כשזה הדבר הנכון אז אתה זורם. זה היה מאוד רומנטי".
איזה תגובות את מקבלת ברחוב?
"תמיד אומרים לי שאני הרבה יותר רזה בחיים מאשר בטלוויזיה. אז אני אומרת שהטלוויזיה משמינה, ושלכן הפסקתי לאכול טלוויזיות".
"אנשים"- ימים א'-ג', 18:50