הוא בן 41, ואת הקריירה הוא התחיל כבר בגיל 15 כשדוד שלו החליט לקחת אותו תחת חסותו לימד אותו לנגן באורגן. אם היינו צריכים לנחש, כנראה שעדיין יש לו איפשהו את האורגן הספציפי. כן, הוא קצת אגרן ויש לו גם לו מעט אוספים: משקפי שמש, תקליטים, נעליים ישנות, והמוזר מכולם - אוסף ברוס לי. ביקשנו ממנו להסביר את האחרון, אבל הוא העדיף לשתוק ולעבור לשאלון:
איך הגעת למוזיקה היוונית?
"אני גדלתי על מוזיקה יוונית בעיקר דרך אבא שלי שמאוד אהב את זה,היה חובב גדול של היוונית. הוא ניהל אומנים מיוון ומהארץ. זו הייתה הילדות שלי, ימי שבת פותחים את המערכת עם תקליט חדש שהגיע מקפריסין, שומעים בכל הבית, ואם זה שיר יפה אז עושים אוסף. זה היה פסקול חיי".
מתי עלית על במה בפעם הראשונה?
"הפעם הראשונה הייתה בחתונה של אחותי, אורלי, והזמינו זמר יווני, ניקולאס, הוא היה להיט גדול. שרתי שם שיר יווני. נשמעתי כמו ילד קטן וכשסיימתי לשיר, אותו ניקולאס אמר שאני עוד אהיה גדול. את הפעם הראשונה לא שוכחים".
מה החולשה שלך?
"יש לי הרבה חולשות. במובן המקצועי אם אני מצפה להופעה שהיה 100% ויצא 95%, אז החמישה אחוזים האלה מאוד יפריעו לי, ברמה של לא לישון באותו לילה. אני אמנם ותיק, אבל במקומות האלה נשארתי מאוד רגיש".
במה אתה גאה?
"אני גאה בחינוך שקיבלתי מההורים שלי ובאדם שגדלתי להיות. אנחנו זוכרים מאיפה באנו, ולא משנה כמה מצליחים, כמה כסף, כמה חברים, כמה פיתויים יש מסביב. תמיד זוכרים את המקום הקטן והאותנטי שממנו צמחנו".
מה גורם לך להיות מאושר?
"הילדים שלי. הבת הגדולה שלי עדן והילד הקטן שלי עידו. כשאני רואה אותם מאושרים, אין דבר יותר חזק מזה".
למי אתה חייב את הקריירה שלך?
"לאבא שלי. מהרגע שהוא נפטר התחלתי לשיר יוונית, קיבלתי את הרצון לשיר ביוונית. הייתי בן 14 או 15 וחצי ומי שנתן לי את הבמה הראשונה שלי היה דוד שלי, אח של אבא שלי. וכמובן לקזנג'ידיס ששרתי את השירים שלו בעיקר ולמדתי לשיר בסגנון שלו".
ישראל או יוון?
"איזו מן שאלה זו. ברור שישראל. אני ישראלי שנולד וגדל בישראל ושר מוזיקה יוונית".
"אנשים"- ימים א'-ג', 18:50