בשבוע שעבר עזב אמיר חצרוני את הארץ לתקופה בלתי מוגבלת, לשמחתם של רבים. האקדמאי השנוי במחלוקת שהתבטאויותיו הגזעניות הסעירו את המדינה החליט לנסות את מזלו במקום אחר. חיים אתגר ליווה אותו בפרידה מהמדינה שהקיאה אותו מקרבה, וניסה להבין איך הפך הילד מתל אביב שכל כך רצה להיות מפורסם לאחד מהאנשים השנואים בישראל.
אם תהיתם עם מה נשאר חצרוני אחרי כל הריבים והפרובוקציות, התשובה היא "הרבה מאד טינה וכעס למדינת ישראל. טיפת סימפטיה אין לי", הוא מספר, "אני נוסע להיות השגריר הכי טוב של החרם על ישראל ושל הקמפיינים האנטי ישראליים הקשים ביותר, ואני חושב שמדינת ישראל זכתה בזה ביושר". על מה הוא כל כך רוצה לנקום? "על כל מה שעשו לי. על כל הבידוד שכפו עליי, על סתימת הפיות, על האשמות השווא, על זה שהכריחו אותי להצטייד בסוללה של עורכי דין כדי לומר את דעותיי הלגיטימיות. על כל הדברים האלה היא תשלם בריבית דריבית".
ניסינו להקליל את האווירה עם טיול בשוק, אבל העוברים והשבים לא בדיוק שמחו לראות את חצרוני שם: אחד שולח אותו להיחנק עם רעל, והשני צוחק עליו שהוא פשוט רוצה קצת תשומת לב כי לא היה לו בבית. התגובה של חצרוני לא בלתי צפויה: "אני לרגע אחד חשבתי שהמדינה הזאת טיפונת יותר תרבותית", הוא אומר, "אני לא הבנתי שיש לי פה עסק עם בבונים. זאת האמת. זה מקום לא נעים וכשאני אומר שהיא לטעמי הגיעה לסוף דרכה, בגלל זה אני אומר את זה".
למען הסר ספק, חצרוני לא מאשים את עצמו בדברים שקרו לו: "פרובוקציה זו מילה שמחברים לי בלי שום הצדקה", הוא טוען, "אני לא פרובוקטור. אני בסך הכל אומר את האמת בעולם מטורף. למה אני רב? המריבות באות אליי. אז אני גם ג'נקי של פרסום, אז מה. זה כזה אסון?" ובכן, תלוי את מי שואלים. בכתבה המלאה ב-"אנשים" פגש חיים אתגר גם את אביו של חצרוני, שמע שיחה בסקייפ עם בת זוגתו הפולנית, והכיר חלק מהציבור שמצליח להיות קצת סלחני כלפי הפרופסור - כן, יש גם כאלה.
10 הכתבות הנצפות ביותר של "אנשים" מהשנה האחרונה - חלק א' חלק ב'
"אנשים"- ימים א'-ג', 18:50