זה הקומיקאי והתסריטאי אבי אטינגר. הוא נולד לפני 46 שנים בתל אביב לעיתונאית תמר אבידר ולאיש הטלוויזיה עמוס אטינגר, מנחה "חיים שכאלה". אבי זכור מהופעותיו בתכניות הטלוויזיה "לילה בכיף", "מהדורה מוגבלת" ו-"מועדון לילה". בימים אלה הוא מגיש תכנית בגלי צה"ל לצד דודו ארז ומשתתף בתכנית "מחוץ לחוק", ואפשר גם לראות אותו ישן בבתים של זרים בברלין בעונה השניה של הדוקו ריאליטי "גולשי ספות". לאחרונה הוא עשה הסבה מקצועית לתחום קצת פחות קומי, הייטק, והפך לבודק תוכנה. כראוי לג'וב החדש, ביקשנו ממנו לענות ברצינות על השאלון שלנו. אפשר להגיד שהוא ניסה.
מה עושה אותך מאושר?
"מה שגורם לי אושר זה טחינה. אני מאד אוהב. גם ארכיטקטורה, אני אוהב בטון חלק, זה מרגיע אותי. ויש לי בת זוג. היא גם גורמת לי אושר. השילובים בין כל השלושה, איכשהו, זה גם גורם אושר".
מה היתה העבודה הראשונה שלך?
"העבודה הראשונה שלי היתה ב-Ben and Jerry's אחרי הצבא. חילקתי גלידה במלחמת המפרץ הראשונה והייתי בן איזה 20, ומנהלי המשמרת שלי היו בני 17. זה היה מביך, הייתי מבקש מהם רשות לשבת וזה... ובסוף פיטרו אותי. אמרו לי שאני לא חומר של מנהל משמרת".
מתי גילית שאתה מצחיק?
"אני את ה-'כישורים הקומיים' גיליתי דווקא כשניסיתי לעשות דברים רגילים, כמו לאכול או ללכת, ואנשים אמרו, 'היי, איזה מצחיק הוא עושה את זה', 'אתה מגושם, תתפרנס מזה'".
מה רגע השיא בקריירה שלך?
"רגע שיא בקריירה - בתכנית "לילה בכיף" בערוץ ביפ עם דודו ארז ושחר חסון, מגלגלים אותי בתוך לאפה ענקית ושחר חסון מורח עליי כל מיני אבוקדו, טחינה, דברים כאלה. הרגשתי שזה איזשהו סוג של מיצוי. שהכל הביא לרגע הזה".
חוויה בלתי נשכחת מגולשי ספות
"החוויה שאני אקח איתי מגולשי ספות - אני הייתי בברלין, ופגשתי בנכד של האיש שהתעלל בסבא שלי במלחמת העולם השניה, והיכיתי אותו, הבאתי לו אגרוף לפנים וככה סגרנו מעגל. סתם, זה לא קרה... אני לא יודע, השתכרתי קצת. אף פעם לא השתכרתי בארץ, אז אמרתי, 'אם כבר, נעשה את זה מול מצלמה, שכולם יראו'".
"הדבר הכי רומנטי שעשיתי עבור מישהי זה שהסכמתי לראות איתה את הסרט 'גאווה ודעה קדומה', וזה פשוט היה נורא בשבילי. אבל אם רומנטי זה לסבול בשביל האחר, אז עשיתי את זה".
איזה תגובות אתה מקבל ברחוב?
"התגובה הכי משעשעת ברחוב זה 'נוסבאום!' - כי יש אנשים שיש להם yes אז לא ברור להם מאיפה אני מוכר להם".
איזה הרגל מגונה יש לך?
"הרגל מגונה שיש לי, שגם תועד בגולשי ספות - כשאני אוכל מרק אז אני מסיים אותו בזה שאני שותה מהצלחת. אני לא יודע אם זה צולם. אולי זה בבונוס בדי וי די".
איפה תהיה בעוד 10 שנים?
"בעוד 10 שנים אני אמות עקב אסון גרעיני שיקרה פה עם איראן, ואני אהיה קבור באיצטדיון בלומפילד, כי יש תכנית חירום - מי שמפחד ומברר יודע - שבמקרה של אסון כזה תושבי תל אביב נקברים בבלומפילד, באיצטדיון עצמו ממש. אולי אני אהיה קבור בנבדל, ואז יוציאו אותי".
מה החלום שלך?
"חלום גדול שלי זה שתלמידים יצטרכו להיבחן עלי לבגרות. אני שונא בני נוער, אני רוצה שהם יסבלו. אני רוצה שאנשים לא ישנו בלילה בגללי, שיצטרכו לקחת מורה פרטי כדי ללמוד משהו שעשיתי. אני רוצה שאנשים לא יתקבלו לרפואה כי הם נכשלו בגללי בבגרות".
"אנשים"- ימים א'-ג', 18:50