היום אחר הצהריים דפק מבקר המדינה עוד מסמר בארון של הממשל התקין והיושר הציבורי. זה רק דוח ביניים, עוד לא הסופי, וחסרה בו התגובה של גבי אשכנזי ושל שאר גיבורי הפרשה. אבל איך שלא תיראה הקביעה הסופית של המבקר, התוצאה כנראה לא תתהפך: הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, נהנה מאהדת הציבור ומתדמית ישרה ונקיה אך לא הרבה נותר מהתדמית הזאת, ועכשיו אשכנזי הוא איפשהו בין תככן למשתיקן. עכשיו זה רק משחק של גוונים וזה לא רק הוא. מספיקים האירועים האחרונים בלשכת ראש הממשלה כדי להבין שמשהו שם בצמרת שבור. או שתשתתף במשחק, תתכופף ותתלכלך, או שתנסה להיות ישר ואולי תישבר.
יכול להיות שאם עוזי ארד היה מכופף את הראש, הוא עוד היה בתפקיד. ארד תיאר בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות" וב"פגוש את העיתונות" התנהלות שערורייתית בלשכה, חצר ביזנטית מלאת קנאות, שנאות ותככים, שבינה לבין ניהול תקין של מדינה אין דבר. בסערה הזו שמציפה את הארץ בימים האחרונים יש קול שכמעט ולא נשמע - קולה של לשכת ראש הממשלה. התגובות הלאקוניות והחלקיות שמסר ראש הממשלה, שעיקרן "אין תופסים אדם בשעת צערו", מסתירות יותר מאשר חושפות. אפשר להניח שנתניהו שומע את דבריו של ארד כשמבפנים הוא שוצף וקוצף. אם היה מספר את גרסתו, אולי היה מתברר שגם ארד לא בדיוק צדיק. רק שגם אז נתניהו יהיה המפסיד הגדול. אז הוא שותק.
התזמון של חשיפת הפרשה הזאת מושלם. מיד אחרי פרשת אשל, שלושה ימים לפני הפגישה "הגורלית", "המכרעת", והחשובה ביותר מאז תחילת כהונתו של נתניהו עם אובמה, מחר בוושינגטון. אפשר רק לדמיין את סוף השיחות, כשנתניהו מישיר מבט לתוך עיניו של אובמה ונותן לחיצה אחרונה – מיסטר פרזידנט, אנחנו נעמוד בכל הסיכומים, תאמין לי.
אנשים, ראשון-שלישי ב-18:50