צדי צרפתי מזוהה כיום כבמאי תיאטרון וטלוויזיה מצליח, אך למעשה הוא התחיל את דרכו כשחקן כבר בגיל עשר אז הופיע לראשונה על המסך הגדול. לאורך הקריירה שלו עבד עם גדולי האמנים בארץ, ביניהם, אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, נעמי שמר ואפילו גיל ססובר אותו ביים למחזה שלושת המוסקטרים לפני חמש-עשרה שנה. צדי אוהב סוסים כי הם אצילים, אוסף פסלים ומסתבר, כך גילינו שגם עם שאלונים אין לו בעיה.
מה עושה אותך מאושר?
"מחזה טוב, במסגרת מקצועית עם אנשים שאני אוהב. אם אני קם בבוקר ויש לי את כל זה, זה עושה אותי מאושר"
מה הרגע ששינה את חייך?
"הייתי ילד עם המון בעיות, היו לי ציונים נמוכים והייתי לא מרוכז. אני זוכר שהגיעו להחלטה להשאיר אותי כתה ולהעביר אותי בית ספר, כשהגעתי לבית הספר החדש הייתה שם מורה בשם ונדה, ואני זוכר שבשביל לשחרר אותי היא שלחה אותי לחוג דרמה. המפגש עם המורה הזאת שינה אותי לגמרי, הפכתי לתלמיד טוב השתניתי מבחינה חברתית ומפה נפתחה לי דלת חדשה".
איך הפכת לבמאי?
"לא חלמתי להיות במאי, הייתי קרוב לגיל שלושים אחרי המון שנים על הבמה כשחקן, יום אחד החלטתי שאני מוכרח לעזוב, לעזוב הכל, שזה פשוט לא בשבילי. הייתה לי ידידה בשם חווה אלברשטיין שהיה לה חלום להעלות ערב יחיד ושנינו כצעירים תמיד חלמנו איך תראה הבמה. ערב אחד בלי שום מעורבות אישית היא הלכה ליענקל'ה אגמון והציעה לו את הערב בלי להגיד לי, ואז היא אמרה לי שהיא רוצה שאני אביים. זה היה בשבילי שוק גדול משום שבמאי היה בשבילי כמו אלוהים, אבל היא אמרה לי 'אתה כבר עשית את העבודה'".
למי אתה מתגעגע?
"לשני אנשים שאינם היום. נעמי שמר ואהוד מנור, שני אנשים שעבדתי איתם הרבה והם חסרים, חסרים מאד. לנעמי אני מאד מתגעגע ואהוד היה גם חבר טוב".
מה אתה הכי אוהב בעולם הבמה?
"אני לא יכול להגיד מה אני אוהב בעולם הבמה, אני יודע רק שכשאני נכנס לתיאטרון ואני מריח את הריח, אני אומר שזהו זה, לפה אני שייך זה הבית שלי זה הבית האמיתי שלי, זה החיים. אין ספק שמשהו דפוק אבל אם אני מרגיש ששם הבית ושם החיים שלי האמיתיים, אז ככה אני מרגיש".
במה אתה גאה?
"אני היום בגילי עדיין עובד, קיים, נהנה ויש לי עדיין חלומות"
"אנשים"- ימים א'-ג', 18:50