היום מלאו 30 לפטירתו של יחיאל קדישאי, מי שהיה יד ימינו של ראש ממשלת ישראל בעבר, מנחם בגין ז"ל. את בגין פגש קדישאי לראשונה ב-1942, במפגש של חיילים יהודים בצבא הבריטי. קדישאי, התרשם מבגין הצעיר והכריזמטי, וב-1964 הפך למזכיר תנועת "חירות" ועוזרו האישי של בגין, אז חבר כנסת באופוזיציה, לוחמני מאוד, ולעיתים אפילו מוקצה.
"המתנות שקיבלנו לחתונה היו מזלגות וכפיות"
קדישאי, שנולד בפולין ב-1923, ובאותה שנה גם עלה עם הוריו לישראל, היה נשוי עד יומו האחרון לדבורה בראון, ניצולת שואה אותה הכיר במוסד אותו הקים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. השניים הכירו בעקבות מפגש אצל חברים משותפים, ולאחר שהקשר התהדק, הם התחתנו בטקס פשוט: "זו הייתה חתונה קטנה וצנועה", נזכרת דבורה, "אז לא נתנו צ'קים, קיבלנו מזלגות וכפיות, אבל צ'קים לא."
לדבורה היו סיבות שונות למה בחרה דווקא בקדישאי להיות בעלה, ולמרות שלא הבינה אותו בתחילת הקשר, היא נכבשה מהאישיות, החוכמה וטוב הלב שהקרין. לאחר חתונת הזוג, וכשהגיע הזמן לבחור את היעד לירח הדבש, דבורה בחרה ביעד די אקזוטי: "עד אותו יום לא הייתי ברמת גן, ופתאום הבנו שיש לנו כסף להגיע לשם, אז עלינו על אוטובוס התיישבנו על הספסל, וזה היה ירח הדבש שלנו", היא מספרת.
על הקשר בין בעלה ז"ל, למנחם בגין ז"ל, דבורה יכולה לספר רק דברים טובים: "היה ביניהם קשר יוצא מהכלל, זה כנראה עבד ביניהם טוב מההתחלה". באותם ימים, לא מעט אנשים סלדו מאופיו של בגין, והתקשו לעבוד איתו, אבל דבורה מספרת שאצל קדישאי העניינים עבדו לגמרי אחרת: "ליחיאל לא הפריע מה אומרים על בגין. הדעה שלו עליו לא השתנתה עד יומו האחרון."
אנשים, הערב ב-18:50