סיפור האהבה של שגית וטל צברי, נשמע כאילו כתבו אותו במיוחד לסרט בכיכובם. החיבור והאחדות ביניהם והקשר בינם לבין הילדים, ניכר על מסך הטלוויזיה ברגעים היפים, המיוחדים והמרגשים שנוצרו בכל אתגר בו הם לקחו חלק בתוכנית. שיטת החינוך שהם מייצגים ב"מבחן ההורים הגדול" (הגמר בשבת, אחרי החדשות, קשת 12), היא בעצם הכנה לעצמאות והם דוגלים בדוגמה אישית ולמידה מתמשכת לאורך החיים. הדרך שלהם הובילה אותם להיות אחד משני הזוגות שמתמודדים על הניצחון, וכעת הם משתפים איך הם הכירו, מה הוביל אותם לשיטת החינוך שלהם ועל המסע הלא פשוט שעברו בדרך להיות משפחה.
משתתפים: שגית צברי (46), טל צברי (41), יונתן צברי (12), אלון צברי (7.5).
מקום מגורים: רחובות.
עיסוק: השניים בעלי עסק לשיווק. "יש לנו עסק שנקרא 'שיווק דפוק', אנחנו מעבירים מסרים רציניים בצורה מבדרת, מייצרים וכותבים סרטונים או מנווטים בעלי עסקים לפרסם את העסק לשם בווידאו".
עיסוק, והילדים: "שניהם ציניים, מצחיקים מאוד ואוהבים כדורגל. יונתן אוהב לצייר ומוכשר בזה מאוד".
היכן, איך ומתי הכל התחיל ביניכם: "שגית ואני גרנו באותה השכונה. הייתי ילד בן 11 והיא נערה בת 16, הייתי מאוהב בה מאז שהייתי קטן. היא הייתה נוסעת למכולת ויוצאת מהאוטו, אז הייתי מסתכל עליה זזה והכל היה נראה לי בהילוך איטי. נפגשנו בבית קפה שעבדנו בו שנינו, אני הייתי פיקולו, היא הייתה מארחת ויום אחד עמדתי ודיברתי עם פיקולו אחר והיא באה אליי ואמרה לי 'אני רוצה אותך' והייתי בהלם. היא רצתה שאני אבוא לנקות את השולחן", משתף טל בהומור.
שגית מוסיפה מנקודת המבט שלה: "מהצד שלי, אני יכולה להגיד שמה ששבה אותי זה שהוא בא אליי כל יום במסעדה ואמר לי: 'את יודעת שאני מאוהב בך מגיל 12?', הסתכלתי עליו בהלם והוא היה רציני, לא עשה פוזות ואמר לי את זה בפנים. אבל זה תמיד היה נראה לי לא קשור כי הוא היה יותר קטן מאחי הקטן. עד שהתחילו עניינים במחסן של הבית קפה, כל תחילת הקשר היה סודי ועשיתי לו יו-יו, הלכתי וחזרתי. הוא אמר לי: 'למה את עושה את כל הבלגן הזה, את יודעת שבסוף נתחתן'. לקח זמן עד שהחלטתי שזהו, אני עומדת על הרגליים האחוריות, אני מסבירה שאין מה לעשות ונועדנו כנראה. באתי אליו עם בירות ופיצוחים, לקחתי אותו למקום האהוב עליו שזה הים, הכל כדי לגלות לו שזהו - החלטתי".
המסע להפוך למשפחה: "הגענו לרופא כי ראינו שאנחנו לא נכנסים להיריון. נכנסו אליו בהתלהבות ואמרנו לו 'דוקטור, מה שלומך?', אז הוא אמר לנו: 'שלומי טוב, שלומכם פחות'. ככה גילינו שאנחנו לא יכולים להביא ילדים. הוא אמר: 'אתם תצטרכו לאמץ', אז התחלנו טיפולי פוריות וכל אחד מהם נתפס בהפריה החמישית. הבטחנו לעצמנו במעלית כשבכינו, שאנחנו הולכים לקחת את זה בכיף. לא רצינו להביא ילדים בצער ועכשיו כשהם פה, הם הדברים הכי חשוב לנו בעולם. שניהם מדהימים, מצחיקים, מהממים, חכמים וחברים טובים שלנו. יונתן אמר לנו משפט יפה בתוכנית: 'איך אני שמח שלא ויתרתם עליי ולא ויתרתם על להביא את אח שלי'".
מאיפה הגיע הרעיון לחינוך לעצמאות? "כל הכלים האימוניים שאנחנו משתמשים בהם, החוגים ובכלל לתת להם את העצמאות הזו, למדנו עם גישת 'אמא מאמנת' של אפרת לקט. היינו בתוכנית ליווי שלה, בתוכנית אונליין לפני שנתיים ואנחנו עוקבים אחריה ממש באדיקות ברשתות החברתיות. אנחנו גם עובדים ביחד, אז המון מהכלים שרכשנו זה באמת ממנה. הילדים כבר מכירים אותה, אם אנחנו אומרים להם משהו אז הם אומרים: 'מה אפרת אומרת על זה?'".
הקו המנחה לשיטת החינוך: "משפחה ויחסים זה החיים. משפחה אצלנו זה דבר מאוד משמעותי, לא רק אצלנו בחיים אלא בכלל. מסביבנו יש משפחה וחברים שזה דבר שמאוד חשוב לנו, זה ממלא אותנו ונותן לנו משמעות", מספר טל ושגית משלימה אותו, "לגמרי. יש לנו ריטואלים קבועים כאלו, קמים עם שיר בוקר כל יום שאחד מאתנו בוחר, שלישי כולנו באחה"צ משפחתי, חמישי זמן אחים, ויש לנו 2 קבוצות עם המשפחות של שנינו- שישי ארוחת קציצות עם המשפחה של שגית ושבת ג'יחנון עם המשפחה של נוני".
הקשר בין הילדים: "הם אחים מאוד טובים וחברים מאוד טובים. לא רק בינם לבין עצמם אלא גם במסגרות כמו בית הספר למשל".
סדר היום: "אנחנו קמים בחמש וחצי, יש ימים שזה קשה אבל אנחנו אנשים של בוקר. יש לנו תוכנית בוקר באינסטגרם שנקראת 'שש במרפסת', אנחנו יוצאים למרפסת ומדברים לאומה. על שיווק, על החיים ועל משפחה. הילדים קמים לבד, מתארגנים ומכינים לעצמם ארוחה. יונתן ב-7 יוצא לבית ספר, אנחנו לוקחים את אלון ואז עולים למשרד. המשרד שלנו הוא בבית בקומה העליונה ואנחנו מתחילים לעבוד. רוב הזמן אנחנו עובדים מהמשרד ביחד, לפעמים יש ימי צילום שאנחנו יוצאים מהבית ולפעמים הלקוחות באים אלינו למשרד לפגישות. אז הילדים מגיעים מהמסגרות, משחקים להם, מכינים ארוחת ערב משותפת, יש חוג אמא וחוג אבא, אנחנו משתדלים שיהיה להם זמן איכות לכל אחד, עם כל אחד מאיתנו. כל יום חמישי יש לילדים 'אחים ונהנים', זה קבוע כבר שנתיים - שלוש. אז אנחנו נכנסים למיטה, יש לנו איזה תוכנית משותפת שאנחנו שמים רק כדי לסמן וי ואחרי שתי דקות נרדמים".