החרדה ואנחנו: סביר להניח שהתחושה הראשונה שהורים חווים היא אושר צרוף בעקבות הרך הנולד, אבל מיד לאחר מכן נוספת דאגה שיכולה להתפתח לחרדה המלווה בפחדים העלולים להשפיע לרעה גם על הילדים. לעיתים אנו חושבים שתפקיד העל שלנו הוא לשמור עליהם כל הזמן, ואם קורה משהו לילד, גם כשהוא רחוק מאיתנו, אז זה עלינו.
על החשיבות שבקבלת הפחדים שבנו ותיווך בריא לילדים מסבירה מדריכת ההורים המובילה בישראל, עינת נתן, שמלמדת אותנו בסדרה המלווה של "מבחן ההורים הגדול" ב+12 כיצד נעזור לילדינו להתפתח. "הורים מסתובבים עם שקים של פחדים על הכתפיים, ועד שהם לא יטפלו בפחדים שלהם הם לא יוכלו להיות משענת לילד כדי שירגיש בטוח בעולם", היא אומרת, "צריך להבין שיש לנו מעט שליטה על דברים שקורים". נתן מעלה גם את השאלה שמעסיקה את כולנו: "איך אנחנו אמורים לחשוף ילדים צעירים לקיומם של זאבים בלי לתת להם תחושה שבכל פעם שהם ייצאו מהבית הם יכולים להיות טרף לרוע של מישהו".
>> לצפייה בפרק המלא של "להיות הורים טובים יותר" עם עינת נתן ב+12
- חשוב לזכור שמדובר בתהליך
הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים זה דרך להתמודד עם העולם והסכנות שבו, וחשוב להבין שמדובר בדיון מתמשך. "כשאנחנו רוצים לתת לילדים כלים להתמודד עם העולם החיצון, והזאבים שבו, אנחנו צריכים להבין שזו לא שיחת הפחדה חד פעמית אלא דיון מתמשך, מביט מהצד שסומך על האינטואיציה ולומד את החיים", מסבירה נתן. - העולם בבסיסו טוב, אבל מדי פעם צריך להיזהר
מדריכת ההורים מסבירה שעל אף הסכנות שבו, העולם הוא טוב. עלינו כהורים לסייע לילדים ללמוד להסתגל ולהיות ערניים לאתגרים שעלולים לצוץ. "הדיון צריך להיעשות במסגרת של עולם טוב, ומדי פעם אנחנו צריכים להיזהר. ילד שמפחד מאינטראקציה וממחוות של עולם טוב כמו: שיחה בתחנת האוטובוס, ויתור על התור לטובת אחר, עזרה למבוגר עם הסל עלול לגדול להיות מבוגר נורא אומלל". - להורים הכוח לעצב איך הדברים יחוו אצל הילדים
יש הורים שנוטים, במודע או שלא במודע, להזכיר לילדים שלהם כל הזמן את הסכנות של החיים. מדריכת ההורים קוראת להם לקחת אחריות. "הם צריכים לפחות להבין את המחיר של המסר הפרנואידי והמפחיד של 'לצאת לעולם שבו כולם זאבים'. לעומת זאת, 'לצאת לעולם שבו יש זאבים, אני סומכת עלייך שאתה תזהה אותם' יעזור להם הרבה יותר להתמודד ולא לפתח חרדה". - הדברים המפחידים באמת קורים מול המוכר, לא הזר
"רוב הדברים שהכי מפחידים אותנו לא קורים מול העולם ולא מול איש זר אלא מול מישהו שהילד מכיר, המדריך בצופים, המורה או קרוב המשפחה. ילד שלא יהיה מחובר לתחושות הבטן שלו לא ידע איך להתמודד עם מישהו שיגיד לו: 'אתה תשמור על זה בסוד כי אמא שלך נורא תכעס'", אומרת נתן. לפיה, התנהלות שכזו עשוי לגרום לנו לאבד את הזכות להציל את הילדים. - הורה שנמצא בפחדים קיצוניים יכול להזיק, עלינו לקחת אחריות
מחקרים שנערכו על אירועים מלחיצים ביותר כמו מלחמות עולם הראו שילדים יכולים להתמודד במצבי קיצון ועדיין לא לפתח טראומת ילדות. "במידה והמבוגר שלצידם יידע לנהל את הפחד ולתת לילד תחושת 'קטן עלינו', הילד יוכל להתמודד", מתארת נתן, ומסבירה כי עלינו כהורים החובה לקחת אחריות. "החרדה הקיצונית פוגעת בילדים. אנחנו לא רוצים לתת לילד להרגיש שזו אשמתו שקרה משהו או שהוא לא יכול לספר לנו דברים כי נכעס או נתרגז", מסכמת נתן, "הוא צריך לדעת שהוא יכול לסמוך ב-100 אחוזים על העולם או האינטואיציה, ובמקביל שכולם טועים. אנחנו מקווים שנהיה שיחת הטלפון הראשונה כשיזדקק".