לא משנה בני כמה אתם, יש ודאי דמות אחת לפחות שגילם גולן אזולאי שאתם זוכרים ואוהבים - בין אם זה הסמל פרקש מ"טירונות", נפתלי מ"השיר שלנו" או מולי, חבר כת הסקורפיו מ"השמיניה". בימים אלה מככב גולן בתפקיד הראשי בדרמת המתח המדוברת "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (פרק חדש הערב, שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12).
בסדרה משחק אזולאי את שלום, חוקר משטרה שעובד בצמוד עם איריס אברמוב, אותה מגלמת מגי אזרזר. "שלום שוטר מנוסה שמצד אחד חולם על הפנסיה, לא רוצה רעש, אומר: 'עזבו אותי באמא שלכם, אל תסבכו את העניינים', ומצד שני נסחף לתוך הסיפור עם איריס", מתאר אזולאי בשיחה עם mako, "בין השניים יש יחסי אהבה-שנאה. איריס הלשינה עליו למח"ש והקידום שלו עוכב בגלל זה, אבל למרות זאת הוא עדיין איתה. לאט לאט מגלים את הדמות הזו".
איך הייתה העבודה לצד מגי?
"מגי ואני מצאנו שפה משותפת מהר מאוד: דיבור פשוט, לא מתאמץ יותר מדי, וזה עבד טוב מההתחלה. עשו לנו מאצ'ינג על הסצנה שלנו בחדר הגופות, מהפרק הראשון. תוך כדי האודישן, מגי התחילה לצחוק. שאלתי אותה: מה את צוחקת? היא ענתה, 'לא יודעת, אתה מדבר וזה מצחיק אותי. הדמות מצחיקה. השחקנים שהיו פה לפני זה, ראיתי שהם משחקים את הדמות של שלום. אתה שלום'. לאורך הצילומים צחקנו הרבה. מגי אומרת שאני אחד האנשים שהכי מצחיקים אותה. לפעמים היא צוחקת ממני ואני לא מצליח להבין ממה היא צוחקת".
רגע אחד מהצילומים שאתה זוכר במיוחד?
"בפרק השני מגי ואני נוסעים באוטו. אמרתי לה: בואי נרים את האווירה. כשהאוטו התחיל לנסוע שרתי, עשינו את הסצנה בטייק אחד. כשסיימנו את הקטע הבמאי אורן שקדי אמר לנו: 'מה זה? לא ידעתי אם אתם משחקים, אם זה הטקסט או לא'. זה היה כל כך טבעי. יש בשלום משהו מאוד משוחרר מבחינה משחקית. אנשים כותבים לי שזה נראה להם כאילו אני מאלתר, כאילו שאין שם טקסט. לשלום הומור פנימי, הוא מצחיק קצת. זה כתוב טוב כך שזה יותר קל, ויש לי פרטנרית נפלאה. התנאים מסביב היו פגז".
היום הראשון לצילומי "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" היה מאתגר עבור אזולאי. "קמתי עם גב תפוס וכואב. לא יכולתי לשבת", נזכר, "קניתי מזרון חדש, רך, ואחרי שבועיים ששכבתי עליו הוא עשה לי נזק. הגעתי לצילומים תפוס. באותו יום צילמתי את הסצנה הכי דרמטית שלי בסדרה, הסצנה הכי קשה וטעונה. בין לבין בצילומים שכבתי על הרצפה, סידרו לי לשכב. מצאתי את עצמי נכנס לסצנה הזו כשאני עוד לומד להכיר את הדמות וכשאני עם כאב גב. זה היה חזק. כשסיימתי את הסצנה, ידעתי שההכי קשה מאחוריי".
בשנים האחרונות אזולאי התקרב מאוד לדת, חזר בתשובה ובמקביל התרחק מעט מעולם המשחק. "זו הייתה תקופה שאמרתי לא להרבה דברים. לא רציתי לעשות כל דבר, חיכיתי לדברים שיתאימו לי. לא רציתי להתערבב יותר מדי עם המסך, לחזור לבלבול שזה הביא לי אז. התרחקתי. התמקדתי בהופעות. לפני שנתיים עשיתי שיחה עם אלוהים. אמרתי: תראה, אני אוהב לשחק, אוהב מאוד את המסך. ביקשתי דברים טובים שיתאימו לי ויאללה, אני נפתח לזה בחזרה. זה מדהים, כי באותו יום קיבלתי שתי סדרות: גם את 'אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו' וגם תפקיד ראשי ב'האמת' בכאן 11. אנשים אומרים לי: 'התגעגענו אליך'. התגובות מאוד טובות".
יש לך קווים אדומים, סצנות שלא תעשה?
"רצו שאני אשחק בתפקיד הראשי ב'כבודו'. היו בסדרה הזו סצנות ממש פרובוקטיביות, שצולמו וירדו בעריכה. התקשרו אליי ושאלו אותי. אמרתי להם שלא, אני לא עושה את זה. צריכים להתמקד בעיקר ולא בתפל. לפעמים יש תחושה שהסצנות האלה הן מין קישוט כזה, שזה לא תמיד הכרחי. לפעמים זה אפילו מביך. ב'האמת' הייתה סצנה שהייתי אמור להיות במיטה, עם תחתונים. אמרתי: אין מצב, אני לא עושה את זה. שאלתי את היוצרת והבמאית, דפנה לוין: זה כזה קריטי? אי אפשר לתפוס אותי בדיוק לובש את המכנסיים? אני חייב להיות במיטה עם תחתונים? בשביל הרגע הקצר הזה, 10 שניות, תפסידי את השחקן שאת חושבת שהכי מתאים לדמות הזאת? היא הקשיבה ואמרה: 'אתה יודע מה, אתה צודק. אני שולחת לך את כל פרקי הסדרה, תסמן לי איפה יש בעיה ונפתור את זה'. זה יפה מאוד. לפעמים הדברים פתירים".
עוד לפני 7 באוקטובר וביתר שאת אחריו, אזולאי מסתובב ברחבי הארץ ומופיע עם הגיטרה. "בל"ג בעומר שידרתי את ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, ממקום חלופי בירושלים. היה שם שלומי ברגר, אבא של אגם, החיילת שחטופה בעזה. אלפי חרדים עמדו שם והתפללו ביחד איתו תהילים, זה היה מאוד מרגש. אחר כך דיברתי איתו, חיבקתי אותו. חשבתי - הילדה שלו בעזה, הילדים שלנו בעזה. עברנו כזו טראומה קשה, אנחנו עדיין עוברים אותה".
איך 7 באוקטובר שינה אותך כבן אדם וכשחקן?
"אני פחות שמח משהייתי, פחות אופטימי. אני מחזיק את עצמי שלא ליפול. מבחינה רוחנית, אני מאמין שהעניין הוא להיות בשמחה ושעצב לא יעזור למצב. אני יורד - ומעלה את עצמי, יורד ומעלה. חוץ מזה, יש יותר פרופורציות. למדתי לקחת את החיים בפרופורציה, להתמקד במה שחשוב. בתור אומן אני מופיע הרבה עם גיטרה, שר ומספר. הרפרטואר שלי השתנה ליותר שירי אחדות. הדיבור שלי מכוון לאחדות ולגאווה לאומית".
אתה מאמין שכעם נשתנה לטובה, שנהיה מאוחדים יותר?
"יש קיצוניים שכנראה לא ישתנו בכזאת קלות, אבל המסה הקריטית צריכה לקחת את עצמה בידיים ולהשתנות, צריכה להבין שאחדות זה כל העניין. רק אם נהיה מאוחדים ננצח - ואם לא, הפחד שלי זה שנפסיד הכל, חס ושלום. רואים את הקיטוב מכל כיוון. האחדות שלנו יותר חזקה מהאמת של כל אחד. אנשים באמת בטוחים שהאמת אצלם, בגלל זה הם נלחמים עליה. אם נעזוב הכל ונהיה ביחד - ננצח".
מה הלאה? מה בקנה?
"סיימתי לכתוב מופע חדש על זוגיות ושלום בית, יחד עם אייל אלטויל. מי שהמליץ לי עליו זה יניב סוויסה, בצילומי 'אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו'. אמרתי לו שאני רוצה לכתוב מופע והוא המליץ עליו. זו הרצאה שיש בתוכה גם סצנות, סיטואציות קומיות ומצחיקות, מערכונים כאלה. היא מציגה מראה על איך זוגיות מתנהלת בתוך בית".