שנים לפני כניסתה לפוליטיקה, חברת הכנסת אבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה פרסמה בפייסבוק סדרת סטטוסים שבהם התבטאה נגד מדינת ישראל ואף הכריזה, "לא עמדתי בצפירה. הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן צפירה".

מאוחר יותר התנצלה על הזלזול ביום הזיכרון ואף נבחרה לרשימת העבודה במקום השביעי, אך הערב (שישי) כשהתארחה באולפן "אופירה וברקוביץ'", ברקו דרש שתצהיר חד משמעית: האם היא מכירה במדינת ישראל כמדינת יהודית?

"אני מכירה בישראל כמדינה לכל האזרחים שחיים בתוכה, ומדינה יהודית. זכות העם היהודי לחיות במדינת ישראל, כן. זו מדינה יהודית ודמוקרטית. אני מאוד אוהבת את המדינה שלי, שהיא גם שלך. אני מחויבת אליה ואחראית כלפיה".

ברקוביץ' תקף: "היא צבועה, היא שונאת ישראל, היא משקרת. אחת שלא עומדת בצפירה ולא מכבדת אותנו, אחת שאמרה להשמיד את זכרון יעקב, אחת שאומרת הרבה דברים נגד מדינת ישראל - לטעמי זו צביעות. היא לא יכולה להיות במפלגה ציונית כמו העבודה ולהגיד דברים נגד מדינת ישראל. זה לא עובד".

מראענה השיבה, "אני לא בן אדם צבוע. הסטטוסים האלה לפני 10-15 שנים. אני עומדת בצפירה, תמיד עמדתי. אני מצטערת על מה שכתבתי, התנצלתי על הסטטוסים האלה עשר פעמים, היום אני במקום אחר. אני בן אדם שעבר שינוי, בן אדם שהתבגר לתוך המציאות של מדינת ישראל. אני לא מה שהייתי, אני במקום אחר, חדש. אני שייכת למדינת ישראל ורוצה לחיות בתוכה. הוכחתי את עצמי כחברת כנסת אחראית. שנה שלמה בלעתי צפרדעים ושמרתי על ממשלת השינוי ומדינת ישראל. עמדתי חזקה ואיתנה".

למה אמרת שצריך להשמיד את זכרון יעקב?
"מעולם לא קראתי להשמיד את זכרון יעקב. אני גדלתי בזכרון יעקב, ניקיתי בתים שמה, בזכות הניקיון הזה גדלתי להיות בן אדם שייצג את מדינת ישראל יותר מ-15 שנה בסרטים שיצרתי. אני לא ממורמרת, אני בן אדם מחויב ושמח שבא לעבוד".

מה כן כואב לך?
"כואב לי על הקבוצות המוחלשות. הסיעודיים שאני עובדת בשבילם, הקשישים שלא מקבלים מטפלים ומטפלות, הלהט"ב הערבי במדינת ישראל שאף אחד לא רואה אותם. אתם יודעים מה עשיתי בשביל קהילת הלהט"ב הערבית? היסטוריה. בניתי שני הוסטלים. הלהט"ב הערבי נמצאים בתחתית של התחתית, שונאים אותם. לא מכירים בהם. אני חברת הכנסת הערביה הראשונה שמניפה את דגל הלהט"ב".

למה את לא מצטרפת למפלגות הערביות?
"אני לא רוצה להיות במפלגה ערבית, אני רוצה להיות במפלגת העבודה. אני אוהבת את מדינת ישראל בדיוק כמו שאתם אוהבים אותה, זו המדינה האהובה שלי. אני חיה בזוגיות עם בחור יהודי, יש לנו ילדה מדהימה שאנחנו מגדלים ביחד. יש לי משפחה יהודית שאני חיה איתה ולצידה ומכבדת את הערכים ואת החגים שלה".

איך האזרחים יידעו אם להאמין לך?
"הסוגיה של האמון בינינו, ערבים ויהודים, היא סוגיה שעוד נחקור אותה ונחיה איתה הרבה שנים. אני מבקשת אמון כי הוכחתי את עצמי כחברת כנסת אחראית שאפשר לסמוך עליה. אנשים עשו שרירים, שטיקים וטריקים, שיחקו את המשחק שהם יותר לאומניים, אני הייתי איתנה ועמדתי באחריות. אני רוצה שותפות יהודית ערבית, רוצה שוויון, רוצה שנצליח לראות את הקבוצות המוחלשות בישראל. שישראל תהיה טובה לכולם".