שרירים זה אוברייטד, נשים וגברים שווים במסלול והנשק הסודי של הנינג'ות האמיתיות: הנה 7 דברים שלמדנו בזמן צפייה בשני הפרקים הראשונים של נינג'ה ישראל 2018 (הערב, 21:00, קשת 12)
אין דבר שמעניק לנו עונג גדול יותר מלראות אנשים אחרים מתאמצים בזמן שאנחנו קבורים עמוק בתוך ערימת פופקורן במזגן. נכון, יש דגדוג קטן של מצפון שמייסר אותנו קצת על תנוחת הבבון בזמן שאחרים מזיעים את נפשם, אבל הוא חולף מהר מאוד עם עזרה מחפיסת שוקולד. צפייה ב"נינג'ה ישראל" מספקת לנו את ההנאה הצרופה בלבקר אחרים על משהו שלא היינו מצליחים לעשות שמינית ממנו. חוץ מהעברת ביקורת על המתמודדים וזחיחות על, הנה עוד כמה דברים שלמדנו מצפייה בשני הפרקים הראשונים.
תשכחו מטייפקאסט
קוביות זה אחלה, אבל אלו מתגלות כאוברייטד בתוכנית. כדי לצלוח את המסלול כולו צריך כוח כמובן, פלג גוף עליון חזק ויציב אבל אין באמת צורך בשרירים של איירון מן כמו נניח כאלה שאדם מלכי הביא מהבית (אם כי נחמד מאוד להסתכל עליהם). מספיקה הצצה לחמישייה הפותחת שסיימה את המסלול עד כה כדי להוכיח את הנקודה: מסול בוסיאן ועד בנימין גרינפלד – יש כאן יותר רעמה נאה של שיער על הראש משרירי חזה וידיים. מסקנה: השקיעו במרכך שיער טוב למראה שיער זוהר וקורן באתגרים קשוחים כמו הצמיגים התלויים.
הגודל כן קובע
מצד שני, אם יש משהו שכן יעיף אותך עד לבאזר הוא שילוב מנצח של גובה ומשקל. ככל שאתה גבוה יותר ורזה יותר, הסיכויים גדלים. הנה כמה מספרים: בנימין גרינפלד מתנשא לגובה 1.80 ושוקל 65 קילוגרמים. ליהודה יצחק 74 קילו שמתפרשים על 1.91 מטר, אדם ברוטמן שניצב בראש הטבלה עם הזמן המהיר ביותר שוקל 74 קילו וגובהו 1.85. בקיצור, הבנתם את הראש. עם זאת, זה הזמן כן לשבח את עידן מנגדי, 158 סנטימטרים עם שרירים משובחים שכמעט וצלח את הצמיגים התלויים בקלילות והוכיח שמי שחזק – חזק בכל גובה.
אין התאמה מגדרית
זה שנשים יכולות לעשות כל מה שגברים עושים זו אמירה נכונה אם כי מאוסה, לעוסה ומיושנת כל כך. אחת שהוכיחה זאת יפה יפה עם חיוך גדול היא ג'סי גרף, ספורטאית אמריקאית ששברה שורה של שיאים בתוכנית המקבילה בארצות הברית כאשר לחצה על הבאזר פעמיים. מה שבעיקר למדנו ואהבנו בתוכנית שאין במכשולים אפלייה: אלה מיועדים לנשים ולגברים כאחד, ללא שום התאמה מיוחדת. איזה מגניב זה היה אילו זה היה כך גם בתלושי המשכורת של כולם, הא?
תשמעו, בשני פרקים בלבד נרשמו 3 מתחרים ג'ינג'ים מעולים (!) - אדם ברוטמן, בנימין גרינפלד ומתן ברמן. אליהם מצטרפים עוד לפחות שניים שטרם גיבשנו דעה מוצקה, אבל הם בהחלט נעים על הסקאלה שבין הכתום הרך לברונט העדין, שלא לדבר על יולי ליטני שבחר לעלות עם רעמת אריה כתומה למהדרין. בשורה התחתונה מסתמן כי האדם המנומש הוא ללא ספק האדם החזק. והנה עוד תובנה שעברה לנו בהפסקת הפרסומת: נינג'ה וג'ינג'י זה סיכול אותיות כמעט מושלם. צירוף מקרים? we don't think so.
זה בכלל לא משנה איך אתה עושה את זה
אמרה ידועה בעולם יחסי הציבור גורסת שלא משנה מה כותבים עליך, העיקר שמאייתים את שמך נכון. אז כזה – רק באתגר הנינג'ה. משה זלינגר הוא האנדרדוג המושלם שמוכיח לכולנו שהדרך יכולה להיות שלומיאלית, עתירת מעידות ונפילות אבל למי אכפת? העיקר שאתה בין היחידים שזכו בסוף ללחוץ על הבאזר. זלינגר, 32, סטודנט לנוירוביולגיה רפואית, הצליח להפתיע את כולם ולהיות האחרון שצוחק. הוא מעד בכל תחנה אפשרית וההימור היה שייפול כבר בשלב הראשון. גם באתגר בול העץ הוא נחת בהתרסקות, בגשר היתדות הוא עבד בכאוס מוחלט ובצורה מגושמת להפליא, את הצמיגים התלויים הוא עשה באופן מפתיע בקלילות מופלאה אבל שוב כמעט והתרסק ברגע האחרון. "איך הגעת לפה?", שואל אותו אסי עזר רגע לפני נקודת הסיום. וגם כאן, נכשל בעליה הראשונה, אבל מצליח בפעם השנייה. בקיצור, גם אייתנו את השם שלו נכון וגם הבנו שאלגנטיות היא מוערכת יתר על המידה.
אין דבר העומד בפני הרצון
בגדול, כולנו יודעים היטב שאין דבר העומד בפני הרצון כשמדובר בסייל נעליים מטורף או בשופינג אונליין בבלייק פריידי, סייבר מאנדיי ויום הרווקים הסיני. אז זה לא שאנחנו לא מכירים את הביטוי, ובכל זאת – כשמגיע בחור מדהים כמו מתן ברמן, אין מוסר השכל יפה מזה. ברמן, 37, הוא ספורטאי ונכה צה"ל שעוסק בטיפוס קירות, סקי שלג, צולל, רוכב על אופניים – ואת כל אלו עושה על רגל אחת. יישמע הכי קלישאה שיש, אבל אי אפשר לצפות בקטע שלו בלי דמעה קטנה של אמפתיה, עצב והמון המון הערכה. לראות בחור כזה על מסלול אימתני גורם לך לרצות לטרוף את העולם. נקודה.
סוף סוף תוכנית שאפשר לראות עם הילדים הקטנים
אם לא מחשיבים את הפרק בו סמי הכבאי הציל סוס במנוסה, ניתן לומר בוודאות שהרבה זמן לא הייתה לנו צפייה משפחתית סוחפת ואנרגטית שכזו, שכולנו היינו בלהט הרגע, נרגשים ומתוחים ובעיקר נחמד שיש משהו שאפשר להרחיב את הדיבור עליו אחר כך ולהכניס למשפטי השראה - על משמעת עצמית, וכוח רצון, ועל כמה חשוב שלא לוותר על החלומות שלך גם אם הם נראים רחוקים כל כך, ועל לקבל את האחר והשונה וכמה אתה לא צריך להיות רמבו כדי להצליח ועל כמה תלת ראשי זה סקסי. כזה.
כולנו חכמים גדולים, עם הפיצוחים מהבית
אם תוכניות מוזיקה מוציאות את הזמר שבנו, ותוכניות אוכל את השף הנסתר, אז התוכנית הזאת לגמרי גורמת לכולנו להוציא לאור את הנינג'ה הפנימית שדוגרת בנו. בלי להיכנס אליכם לסלון, יש לנו תחושה שגם אצלכם בסוף התוכנית – אתם קופצים על הספה, מדלגים על שולחן האוכל, מתנדנדים על הנברשת, נאחזים במאוורר התקרה ומסיימים את המסלול במתן שתן בשירותים ולחיצת הבאזר להורדת מים. בקיצור, ממחר כושר, הא?