בין המתחרים שעלו על מסלול "נינג'ה ישראל" בשבוע האלופים היה אפיק לוי, צעיר בן 20 שנמצא על הרצף האוטיסטי. לפני שיצא לדו-קרב מול איתי יעקבסון סיפר לוי, "החלום שלי היה להגיע לפה וזה התגשם. אני כל כך שמח, זה מדהים".
"לא תמיד הייתי אהוב על כולם, לא תמיד הרגשתי דומה לכולם. לא היה לי האומץ בעבר לספר שאני אוטיסט. לא זוכר מתי גיליתי את זה, אבל זה היה בגיל צעיר. אובחנתי ברמה גבוהה. בעבר הרגשתי שאני לא יכול לקבל את עצמי כמו שצריך. צריך הרבה אומץ כדי לספר את זה מול אנשים בטלוויזיה, זה קשה".
"לפעמים הרגשתי שמסתכלים עליי מוזר, תמיד רציתי להישאר בבית. לפעמים אנשים יכולים להיות אכזריים. פחדתי מזה, אבל הבנתי שזה בסדר גמור להיות שונה. לא צריך שיהיה לך אכפת ממה שאנשים חושבים, אתה צריך לעשות מה שטוב לך. לפני שהגיעה הנינג'ה לא ידעתי מה לעשות בחיים, אבל כשהגיעה הנינג'ה אמרתי לעצמי: זה מה שאני רוצה לעשות. בשבילי זה הגשמת חלום. כל המשפחה שלי גאה בי, הם ראו את מה שאני עושה באינסטגרם וזה מטורף".
אומנם לוי לא ניצח בדו-קרב ונפל לבריכה בשלב מוקדם יחסית, אבל תקרות הזכוכית ששבר בערב אחד הן ניצחון הרבה יותר גדול עבורו - ניצחון שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו. האמביציה וכוח הרצון להגשים את היעדים והחלומות שלו, על אף הקשיים, עוררו השראה ברבים. אנחנו מחכים כבר לראות אותו משתתף בעונה הבאה. לוי שהתרגש מהמעמד, שיתף את תחושותיו אחרי המסלול בפוסט באינסטגרם:
"אני עדיין לא מאמין שהייתי על המסך ובאמת הגשמתי את החלום הכי גדול שהיה לי אי פעם. לצערי המסלול לא הלך לי טוב, הייתי ממש לחוץ והתרגשתי. זה השפיע לי על הדו-קרב ונפלתי במכשול השני. זה לא אומר כלום על היכולות שלי, ידעתי שאני יכול יותר ומסוגל להרבה יותר מזה. ידעתי כמה עבדתי קשה בשביל להגיע לשם בכלל".
"זה קורה לטובים ביותר, גם לכאלה שעובדים על זה ממש קשה. ברגע האמת לפעמים מפשלים, וזה בסדר גמור ולגיטימי. הדבר הכי חשוב שקרה, זה שהראתי שקודם כל אני ספורטיבי ובן אדם ושלא משנה מה קורה, אני מקבל את זה באהבה גדולה. היה לי קשה לקבל את זה, אבל היה לי חשוב להראות שאכפת לי מאנשים - לא משנה כמה הייתי מתוסכל ומאוכזב מזה שהחלקתי במכשול השני. איתי, מקווה שזה יספיק לך לחצי הגמר כי היית מדהים ואני גאה בך".
"אתם לא מבינים כמה היה לי חשוב להגיע לעונה הזו, בלי קשר לדו-קרב. היה לי חשוב להעביר את המסר הזה, לא רק כלפי אוטיסטים ואנשים מוגבלים אלא בכללי. רציתי להעביר את המסר לכולם - שייראו איך התמדה ועבודה קשה משתלמת בסוף, לא משנה צבע עור, מוצא, מגבלה, דת ומין. מה שמשנה זה מה שבפנים. בהחלט ארצה לבוא גם לעונה הבאה. אבוא חזק יותר, מהיר יותר, מוכן יותר, והכי חשוב רגוע ומשוחרר יותר. הרגשתי שהלחץ השפיע עליי. עונה הבאה אבוא לטרוף את המסלול. תודה ל'נינג'ה ישראל', שיניתם לי את החיים".