טארו מוראגושי, מממציאי פורמט "סאסקה" שמוכר בעולם בשם נינג'ה, נרגש. כן, הוא הפיק 40 עונות ביפן, ליווה מקרוב 30 גרסאות בינלאומיות - ובכל זאת, דווקא ישראל הקטנה היא זו שהולידה בתוך חמש עונות בלבד את הנינג'ה ה-16 בעולם ועוד שורת מתחרים חזקים שביצועיהם מחסירים פעימה גם באלה שחשבו שראו הכל על המסלול.
זו לא הייתה משימה פשוטה להגיע למוראגושי, מפיק טלוויזיה שחי ונושם את הנינג'ה ומפקח שהסטנדרטים וחוקי הפורמט יישמרו בגרסאות השונות שלה בעולם - מאולפני "מידוריאמה" שביוקוהמה ועד לנמל חיפה בישראל. בריאיון חגיגי לכבוד שלב חצי הגמר ב"נינג'ה ישראל" שייצא לדרך במוצאי שבת (אחרי החדשות, ערוץ 12), שוחחנו עם מוראגושי - שלא הסתיר את ההתלהבות שלו מעונת הדו-קרב, שהפכה את התחרות למפתיעה ומאתגרת יותר. כמו באירועי הספורט הגדולים בעולם, בעונת הדו-קרב רק הטובים ביותר מנצחים.
"הדו-קרב זו אבולוציה שעבר פורמט הנינג'ה. אני צופה בעונת הדו-קרב בישראל, והיא מיוחדת ומרשימה", מחמיא מוראגושי, "מדינות רבות הוסיפו לתחרות הסטנדרטית את אלמנט הדו-קרב, אבל ב'נינג'ה ישראל' שילבו ביצירתיות בין הקרב מול האחר לבין התחרות המסורתית".
"אני מתרגש ומצפה לגלות איך העונה הזאת תתפתח. הדו-קרב שונה מהתחרות הרגילה, בכך שהמתחרה נאבק לא רק מול המכשולים אלא גם מול מתחרה אחר. זה מבחן, כי הקרב הזה יוצר עוד לחץ שהמתחרה צריך להתעלות מעליו - במקביל לזה שעליו לצלוח את המכשולים".
בחורף שעבר "נינג'ה ישראל" עשתה היסטוריה: יובל שמלא טיפס את המידוריאמה ב-26 שניות והפך לנינג'ה הישראלי הראשון וה-16 בעולם. מוראגושי עקב באדיקות אחרי שמלא, שהיום יושב בשולחן הפרשנים המכובד לצד ניב רסקין וירדן ג'רבי.
"משמח אותנו לראות שמתחרי הנינג'ה בכל העולם, כולל יובל שמלא, הולכים ונהיים יותר ויותר טובים. אנחנו מקווים שמתחרים מיבשות אחרות יוכלו לקחת חלק בתחרות ביפן, ושהמתחרים היפנים ישתתפו בתחרויות נינג'ה בארצות אחרות בעולם. באמצעות תחרות ידידותית בין המדינות, הרמה המקצועית של המתחרים תלך ותשתפר, בכל העולם".
דמיינת ש"סאסקה" תהפוך לכזו תופעה עולמית, חוצת גבולות ויבשות?
"כשהתחלנו להפיק את התוכנית ביפן, לא האמנו שהיא תהפוך לתופעה בסדר גודל עולמי. בהתחלה, הנינג'ה שודרה בארצות הברית בערוץ הכבלים G4. ב-2011, כשהגיעה לפריים טיים ב-NBC, אחת מהרשתות הגדולות בארצות הברית, הבנו שהיא הופכת להצלחה עולמית. אנחנו מאוד שמחים שהפורמט הפך לכזה מקובל ואהוב בעולם. לצפות במתחרים מכל העולם נאבקים ומתגברים על מכשולים, זה משהו שאנשים יכולים ליהנות ולהזדהות איתו".
בגלגולה הראשון בשנת 1997, "סאסקה" הייתה חלק מתוכנית ספורט יפנית בשם "Kinniku Banzuke". משתתפי התוכנית התחרו זה מול זה במגוון תחרויות כוח ואתגרים פיזיים, ביניהם במכשולים שבעתיד ירכיבו את מסלול הנינג'ה שאנחנו מכירים. ב-2002, כש"סאסקה" הפכה פופולרית יותר ויותר, היא זכתה לספין-אוף שרץ עד היום, כ-40 עונות.
"סאסקה" נקראת על שם נינג'ה אגדית בתרבות היפנית בשם סארוטובי סאסקה, שנלחם בגבורה במלחמות העבר ואופיין ביכולות הקפיצה והטיפוס שלו - ממש כפי שמצופה מהמתחרים על מסלול הנינג'ה. "הנינג'ה הזה הלך והשתפר, עד שעבר את רמת האנושיות הרגילה", מסביר מוראגושי.
איך מחדשים ומאתגרים את המתחרים, שמשנה לשנה נהיים טובים יותר ויותר?
"בדצמבר 2022 'סאסקה' חגגה את עונתה ה-40. רמת המכשולים והמתחרים גדלה בהדרגה. אנחנו מודעים לחשיבות שביצירת מכשולים שמתאימים לרמת המתחרים וישקפו את יכולותיהם, ועורכים בדיקות שוב ושוב, על סמך הניסיון שלנו, כדי לוודא את הקושי של כל מכשול. אנחנו כל הזמן מוסיפים מכשולים חדשים ואלמנטים חדשים, כדי לרענן את האתגר".
מהו סט היכולות שמתחרה צריך בכדי להיות הנינג'ה האולטימטיבי?
"כדי לעבור את המכשולים המתחרה צריך מנטליות חזקה, טכניקה, כוח, מהירות ובאלאנס. כדי להצליח את המכשולים הכי חדשים וקשים שהצגנו לאחרונה, מה שיעזור מאוד אלה אימונים יום-יומיים עליהם".
בשנים האחרונות מתחרות על מסלול "נינג'ה ישראל" ספורטאיות מעולות שמדי עונה שוברות שיאים ומגיעות להישגים מרשימים, לא פחות מאלה של הגברים. שש נשים חזקות העפילו לחצי הגמר השנה ויאבקו כדי להעפיל לראשונה לגמר: תם שקד, ספיר כהן כרמי, שרון ברנבוים, עדי כרם, נועה מאיר ואדמה אבן.
במקצה ההזדמנות האחרונה שנערך מוקדם יותר השבוע, לראשונה התקיים דו-קרב בין גבר לאישה. עם זאת, בנינג'ה, כמו במרבית ענפי הספורט בעולם, נשים וגברים לא מתחרים זה מול זה. "ב'סאסקה', למרות שהמכשולים נראים אותו הדבר, הגבלת הזמן, המרחקים והמשקלים משתנים בהתאם לשוני הפיזיולוגי שבין גברים לנשים. בשלב 1, לדוגמה, יש לנשים 135 שניות לסיים את המסלול, בעוד שלגברים יש 100 שניות. תודות להתאמות המדויקות שביצענו, שלוש נשים הצליחו לעבור את השלב הראשון בעונה הקודמת".
עוד תופעה מבורכת אלה המתחרים הצעירים, שגדלו לתוך הנינג'ה ומתאמנים אליה שנים לפני שמתאפשר להם להירשם לתוכנית. כאלה הם חברי הכנופיה, שתשעת חבריה העפילו לחצי הגמר - בהם שניאור שמח, שיתחרה במוצאי שבת הקרובה. "אנחנו מרוצים מזה שביפן ומסביב לעולם, ילדים צופים בנינג'ה ורוצים, יום אחד, להתנסות באתגר בעצמם כמבוגרים".
"תחרויות לנוער נערכות בארצות הברית, גרמניה ויפן, ויש מתקנים שפזורים בפארקים בארצות הברית, אנגליה, ערב הסעודית ויפן. דרכם, ילדים יכולים להתנסות במכשולים כמו אלה שיש בתוכנית עצמה. הנינג'ה פופולרית מאוד בקרב המבוגרים ואנחנו מרגישים שהדורות הצעירים מחבקים אותה יותר ויותר".
איך אתה מדמיין את ענף הנינג'ה בעוד 10 ו-20 שנה? מה ישתנה, איך זה יתפתח?
"עם התקדמות הטכנולוגיה, אנחנו מאמינים שהתוכנית תיראה טוב יותר. מצד שני, ליבת הפורמט תישאר אותו הדבר. האופי התחרותי של הספורט הזה ילך ויתעצם, המכשולים יהיו יותר ויותר קשים ורמת המתחרים תמשיך לעלות. כתוצאה מזה, תחרויות הנינג'ה ייערכו במדינות נוספות ברחבי העולם".
יש דיבור שהנינג'ה תיכנס כענף רשמי באולימפיאדת 2024.
"זה לא בדיוק שהנינג'ה עצמה מועמדת להצטרף לקרב חמש המודרני באולימפיאדה, אלא מרוץ המכשולים. אנחנו מרוצים מאוד שהספורט הזה מושך תשומת לב, ונחשב לדוגמה מובילה למרוץ מכשולים".