אושר שמואל, בן 23 מבית שאן, התחרה בשנה שעברה ב"נינג'ה ישראל". מעבר ליכולות המרשימות שהפגין על המסלול, שלא הספיקו לו בפעם הזאת כדי להעפיל לחצי הגמר, חשף את סיפור חייו המרגש.
"סיפרתי בעונה הקודמת שאני בן לאמא יהודיה ואבא דרוזי, ושכשאני נולדתי אבא ברח", נזכר אושר, רגע לפני שהוא חוזר למסלול הערב (ראשון, אחרי החדשות, ערוץ 12). "אמא גידלה אותי בלעדיו. היא החברה הכי טובה שלי".
מסתבר שלא כולם במעגל הקרוב לאושר ידעו על מוצאו. "יש לי אקסית מיתולוגית, וכשההורים שלה שמעו על זה ביום ששודרה התוכנית, מבחינתם זה היה כאוס", תיאר, "הם העמידו בפניה אולטימטום: 'זה או אנחנו, או הוא'. לי זה הפריע שההורים שלה לא מקבלים אותי, אז החלטתי שנסיים את זה. הרגשתי לא בנוח".
אתה מתחרט שחשפת את זה?
"לא, ההפך. אני גאה בעצמי, גאה בדרך שלי ובמה שעברתי בחיים, זה גרם לי להיות מי שאני היום".
בפעם הקודמת שהתחרה ב"נינג'ה ישראל", אמו בכתה מהתרגשות בצד המסלול. לגמרי בצדק, בהתחשב במסע מעורר ההשראה שעבר בחייו. "כשנולדתי אבא ברח. הוא לא רצה להכיר בי", סיפר אז אושר, "את אבי הביולוגי ראיתי פעם אחת בחיי, בפגישה שאני יזמתי כדי לראות מי הבן אדם. הוא בא עם חבר, והחבר שהגיע איתו לא ידע שאני הבן שלו. עד לרמה כזאת הוא התבייש בי. מאז לא ראיתי אותו".
"הפכתי להיות הילד הבעייתי: יוצא מהכיתה, מפריע, לא נותן לשיעור להתנהל. מקרי אלימות כאלה ואחרים. היו צעקות בבית, ריבים, עניינים, המשפחה הייתה מפורקת". בשיעורי אומנויות לחימה, פגש אושר את הרב יעקב חורב: "לא ככה דמיינתי מורה לאומנויות לחימה: רב עם חולצה לבנה זרוקה, ציצית, מכנסיים מעופפים וכיפה לבנה".
"המפגש הזה שינה לי את החיים. הרב היה סוג של אבא שלי, מורה דרך. הוא נתן לי את המקום לפרוק את כל הכעסים והמטען שהיה בי. הוא זה שכיוון אותי מהילד הבעייתי שהייתי למה שהפכתי היום. אני גאה בעצמי ובמי שאני. יש לי את כל מה שצריך, אני לא צריך את האבא שקם ועזב כדי להתקדם בחיים. השגתי לעצמי כלים הרבה יותר טובים".