כמות הסופרלטיבים שנשפכו אמש על שון "סאמה" גואטה הייתה בלתי נגמרת, אבל לגמרי בצדק. מאמן הנינג'ה בן ה-21 עשה מה ש-16 מתחרים לפניו לא הצליחו לעשות, סיים את מסלול המוקדמות הקשה ביותר העונה ב"נינג'ה ישראל" ולחץ על הבאזר.
"העיניים שלו דיברו, הוא לא מצמץ. לא נשם", תיאר הפרשן ניב רסקין, "הוא היה בזון אחר, פשוט הצגה". הערב, בהמשך המקצה (אחרי החדשות, ערוץ 12) נדע בוודאות האם התוצאה הספיקה לו לחצי הגמר, ובינתיים פגש שון "סאמה" את בר זומר ליד המסלול וגילה לה את הסוד מאחורי ההצלחה שלו במסלול.
"זה היה מטורף, המסלול הכי טוב שעשיתי אי פעם", שמח גואטה, "אני באטרף של החיים, רוצה עוד פעם לעלות מרוב שאני באטרף. נכנסתי עם רעל בעיניים ואמרתי: אני סוגר את המסלול, לא משנה מה. אין לי מילים להגיד כמה אני מתרגש ומתלהב עכשיו".
"בעונה השלישית נפלתי למים, סתם ככה, בלי טכניקה, בלי כלום. ממש התבאסתי, נכנסתי לחצי דיכאון. אמרתי לעצמי: אני לא נוגע יותר בנינג'ה, בכלל. לא היה לי אכפת מנינג'ה, אבל בשמונת החודשים האחרונים נכנסתי לנינג'ה רציני. התחלתי לאמן בנינג'ה חריש, נתתי אימונים רציניים ואמרתי: יאללה, אני מתחרה גם השנה. הוכחתי לעצמי שאני יכול לעשות את המסלול ולהיות אלוף".
מה גרם לך לרצות לחזור לנינג'ה?
"כשהתחלתי לאמן אנשים וללמד אותם תנועות וטכניקות. לראות ילד קטן, בגיל ארבע, דופק לי תרגילים ומבצע אותם רק בזכותי ובזכות הטיפים שלי, זה ריגש אותי. אמרתי: טוב, אני חייב גם להצליח ולהוכיח לילדים האלה, לחבר'ה שמתאמנים איתי, לחברים, להורים וגם לעצמי".
איך נראתה שגרת האימונים שלך?
"הרבה מנטליות. דיברתי מלא עם עצמי, מדיטציות, מוזיקה שקטה. התאמנתי כמו חולה נפש, שבע שעות ביום, במשמרות במכון. מי שנכנס למכון שאלתי אותו: 'רוצה אימון?' והתאמנתי איתו. הייתי מכין מסלולים של חולי נפש. אף אחד לא סגר אותם, רק אני סגרתי אותם. הייתי נתלה על המתח עשר דקות, כמו חולה, עד שאמות וכשיש לי דם בעיניים".
גואטה ביקש שיכנו אותו שון "סאמה" וכעת מסביר מה באמת עומד מאחורי תואר הכבוד הזה: "סאמה ביפנית זה כמו 'לורד', דמות חשובה ממש. אני 'סאמה' כי אני חשוב לעצמי, דואג לעצמי. כולם צריכים לדאוג לעצמם. זה תפס טוב עם השם שלי באינסטגרם, שון סאמה. אני אוהב אנימה, מאנגה וכל מה שקשור לתרבות היפנית. מגיל קטן ההורים שלי רואים אנימות, הם העבירו את זה אליי ואני העברתי לחברים שלי ולכל מי שאני מכיר".