יש לנו נינג'ה ישראלי ראשון ו-16 בעולם: בסיום גמר מותח וצמוד מאי פעם, יובל שמלא כבש אמש (שבת) את הר מידוריאמה בתוך 26 שניות בלבד, וסגר מעגל עם הזכייה בתואר בעונתו האחרונה ב"נינג'ה ישראל". אחרי שלקח אוויר והסדיר נשימה מההישג האדיר, מלך הנינג'ה סיכם את העונה שהסתיימה עבורו עם טעם מתוק, לצד השניים שטיפסו גם הם אמש על ההר - יוגב מלכה וישי כלפון.
"ואוו, אני לא יכול להסביר את זה במילים", אמר שמלא הנרגש בשיחה עם נדב בורנשטיין "חי בלילה", "זה מטורף לגמרי. אנצל ואשקיע עכשיו את כל מה שאני יכול כדי להגיע לאולימפיאדת הטיפוס. אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל מי שצפה בתוכנית, על התמיכה והאהבה. זה דחף אותי כל יום מחדש לבוא לכאן, ואני מאושר מהיום הזה. עשיתי את שלי, זאת סגירת מעגל גדולה ואני שמח לשים את ארבע השנים האלה מאחוריי".
שמלא התייחס לתחושות שליוו אותו רגע לפני שטיפס את הר מידוריאמה והשלים את המשימה שעבורה התאמן ללא הפסקה במשך ארבע שנים. "כשסיימתי את השלב השלישי הייתי גמור בכל שריר בגוף", גילה שמלא, "מצד אחד היה את החלום, מצד שני הרגשתי את הגוף ולא ידעתי איך אטפס את זה. ברגעים שלפני נשמתי, עצמתי עיניים והזכרתי לעצמי את כל האימונים שעשיתי בשביל הרגע הזה. נתתי לגוף להוביל. בסוף זה כבר היה מלחמה וראיתי את ההזדמנות לסגור את הדבר הזה. אסי צעק לי את הזמנים ופשוט נתתי את הכל".
מי שסיים במקום השני בתחרות הוא יוגב מלכה, שנאלץ לטפס על המידוריאמה עם שבר אצבע - ובכל זאת סיים את ההר ב-29 שניות. מלכה לא הצליח להסתיר את תחושת האכזבה למרות ההישג המרשים: "זה קצת מתסכל, אבל אני שמח בשביל יובל כי התאמנו ביחד ואני מכיר את הרמה המטורפת שלו. זה כבוד לעלות עם ישי ויובל על אותו החבל, כי הם שני מטורפים. ישי בקושי התאמן לעונה, ובא וסגר פה הכל. אני באתי הכי מוכן שיש וכיף להיות פה עם האנשים המדהימים האלה. זה כן מתסכל וכואב, אבל אני יודע שיש עוד דרך לעבור והכל בסדר".
בהמשך, מי שכבר כונה "היורש של שמלא", התייחס ללבטים איתם התמודד במהלך הגמר בעקבות הפציעה ולרמת הקושי הגבוהה עימה התמודדו הנינג'ות במקצה. "הייתה התלבטות רצינית, אני מקווה שלא גרמתי לעצמי נזק. אני שמח שנלחמתי אבל מה שהביא אותי לפה אחרי כל השנה הזאת זה הראש. לא וויתרתי לעצמי למרות כל הסיטואציה המורכבת הזאת ובשבילי זה היה מדהים. להגיד הייתי יכול או כל דבר אחר מרגיש לי סוג של התבכיינות. קרה מה שקרה אבל אני שמח שנלחמתי. נלך מפה לצילום ויהיה בסדר".
אל המקום השלישי בגמר הגיע הפתעת העונה, ישי כלפון - בסך הכל בן 18, שהתמודד בגבורה עם מכשולי הגמר שעל חלקם לא התאמן בכלל, טיפס את המידוריאמה ב-36 שניות וללא ספק השאיר עוד הרבה ציפיות להמשך. "אני שמח מאוד, זה לא בא בקלות. התאמצתי מאוד. בקושי סיימתי את שלב 1, פעם ראשונה שהצלחתי את הדלתות", אמר כלפון והוסיף, "אני מתאמן הרבה, אבל בנינג'ה פחות".
שמלא, האם ההכנות שלך לעונת הפרישה היו שונות מבעונות קודמות?
"התאמנתי הרבה לעונה הזאת, אולי לא כמו לעונה השלישית אבל כל השנה התחריתי בטיפוס וזה נתן לי את הכוח הפיזי. הגוף זוכר את כל האימונים על החבל והרגשתי שבאתי לכאן מוכן. בשבילי כל באזר היה כל כך מדהים ומשמעותי, כי לא חשבתי שאעשה אותם. הרגשתי שהמסלולים ברמה כל כך גבוהה השנה".
עד כמה קשה היה מסלול הגמר לעומת המסלולים בשלבים המוקדמים?
"המסלול מאוד קשוח והיו הרבה נקודות שבהן אפשר ליפול. הקפסולות היו מאוד טריקיות. אחרי המסלול הראשון הייתי גמור. הגעתי עייף ומתנשף למכשול שאין לי מושג איך הוא ירגיש. זה משהו שאף פעם לא ניסיתי באימונים, אבל זה הכל בראש. אם תחשוב שתיפול אז אתה תיפול. צריך להגיד - אני עושה את זה".
עד כמה גיל מרנץ היה חסר לך במקצה הגמר?
"אני בטוח שאם גיל היה איתנו פה בגמר הוא היה עומד כאן באמצע. הוא ברמה כל כך גבוהה. צובט קצת בלב שהוא לא איתנו. אני בטוח שגם הרגע שלו בנינג'ה יגיע".