זאת השנה הרביעית שאסי עזר ורותם סלע מתייצבים לילה-לילה בנמל חיפה לצילומי "נינג'ה ישראל". השעות אמנם מאוחרות וארוכות ודי חם בחוץ אבל אם תשאלו אותם, זה לגמרי שווה את זה. "אנחנו מתחילים באור יום, רואים חושך בעיניים, ואז בשבע בבוקר נכנסים למונית בחזור", מתאר אסי, "זה העצב הגדול של החיים. בגדול אני כבר חודש בג'ט לג, אבל למזלה של התוכנית הזאת - אני מאוד אוהב אותה".
כשהים התיכון בצד אחד והגנים הבהאיים בצד שני, אי אפשר שלא להישאב מיד לאווירה. "תראו כמה יפה פה בלילה. אני מאוד אוהב את הלילות כאן", מספר אסי, "זאת חוויה. אפילו מה שרואים בטלוויזיה לא יצליח להעביר את מה שאנחנו מרגישים כאן. הנוף של הספינות, המסלול עם האורות, הספורטאים האדירים שעפים על המסלול. אני מחכה לזה".
"התפקיד של רותם ושלי כאן, לחזק את החבר'ה האלה - זה מרגש אותי. זה מיוחד. בנו פה מפלצת שאנשים מתכוננים אליה כל השנה וזכינו להיות חלק מזה. זאת חוויה שלדעתי לא אשכח כל החיים שלי".
ומה עושים בשעות הקטנות של הלילה כדי להחזיק מעמד ערים ולשמור על אנרגיות גבוהות? מנשנשים חטיפים, כמובן. "כשאני על הסט זה אינסוף במבה. זאת מסיבת במבה", מתארת רותם, "הבמבה לא תיגמר לעולם". כשאסי נשאל על הפער שבין המתמודדים החטובים עם הריבועים המפוארים בבטן ובין הנשנושים של המגישים, השיב בהומור: "דווקא בגלל האנשים עם הריבועים אני תוקע במבה, כי זה מייאש אותי".
לא רחוק מהעמדה של אסי ורותם יושבים ניב רסקין ופרשנית הנינג'ה החדשה שלצידו, ירדן ג'רבי. "זה הבית ספר הכי טוב שהיה לי", מודה המדליסטית האולימפית, "מבחינתי זה אתגר אחד גדול, כי זה תחום שונה לגמרי מזה שעסקתי בו לפני כן. אני זאת שבדרך כלל עלתה על המסלול. הלכתי לנסות מסלול נינג'ה באימון וגיליתי שאני לא שם. פרשתי לפני ארבע שנים - בראש אני עוד שם, אבל בגוף לא. הגוף מזייף".
"אין לי מושג איך רסקין עושה את זה", מחמיאה ג'רבי, "הוא בקושי ישן בגלל תוכנית הבוקר, הוא בנינג'ה באמצע הלילה וחוץ מזה גם מגדל משפחה, שתי בנות מקסימות שבאו לפה היום. אני אוהבת אנשים מסורים ומשקיעים".
בימוי, צילום ועריכה: אור סיט | מקליט: גילי פרידמן | הפקה: ליהי פיין, מיכל סולברג | הפקת פוסט: אורטל דהן זיו