בדרך להר: הפיינליסטים מסכמים את העונה שהייתה

גמר "נינג'ה ישראל 2022" יוצא לדרך הערב (רביעי, אחרי החדשות, ערוץ 12), והשנה - סוף סוף מידוריאמה. מי המתמודד שיגיע להר והאם יצליח לעשות היסטוריה ולהפוך לנינג'ה הישראלי הראשון וה-16 בעולם?

רגע לפני ההזנקה, אורטל עמר פגשה את הפיינליסטים גור ארד, בר סנפיר, יוגב מלכה, שליו 360 בצלאל, אשד עצמון, דימה דומקוב, אלכס קוסטנקו, עידו פידל, רוני קפלנסקי, שחר גולדפרב, ישי כלפון, ינאי ארבר ויוסי בן יוסף שסיכמו את העונה המפתיעה והסוערת שהייתה.

הרגע הכי משמעותי עבורי העונה

ארד: "הרגע הכי משמעותי היה כשעליתי על מסלול חצי הגמר אחרי פציעה כזאת קשה. רציתי לתת השראה וערך והצלחתי לעשות את המיטב".
סנפיר: "הנפילה בחצי הגמר. זה הכניס אותי לפרופורציה, שאולי אני לא חזק וטוב כמו שאני חושב ושיש עוד הרבה מקום לשיפור".
מלכה: "הבאזר במוקדמות. בשנה שעברה לא הלך לי טוב במוקדמות, והשנה עברתי בשלום את המחסום המנטלי הזה ואת טבילת האש הראשונה. זה היה רגע מטורף".
בצלאל: "הלחיצה על הבאזר, שסיכמה את כל התהליך שעברתי מהשנה שעברה ועד לרגע הזה. זאת ההרגשה הכי נפלאה שיש".
עצמון: "להיות ליד אח שלי, כפיר. אני ממש אוהב אותו והוא מחזק אותי".
דומקוב: "הפן המנטלי - להצליח להישאר קר רוח ורגוע על המסלול. כשאני רץ מהר מדי, אני עף מוקדם".
קוסטנקו: "המגה קיר שרציתי לעשות אבל בסוף התחרטתי. זה עדיין מעצבן אותי ואחת הסיבות שארצה להגיע גם בשנה הבאה".

התכונה שהייתי מאמץ ממתמודד אחר

פידל: "הייתי מאמץ מישי כלפון את קור הרוח שלו על המסלול. תמיד כשהוא עולה זה נראה כאילו הוא הכי סוליד בעולם ולא מתאמץ בכלל. הלוואי עליי".
קפלנסקי: "את המנטליות המאוד חזקה של גור ארד, שעשה את החצי גמר בלי גיד. צריך להיות מאוד חזק פיזית ומנטלית בשביל זה".
גולדפרב: "הייתי לוקח את הנונשלנטיות של הראל דודסון, הוא תמיד צ'יל".
בצלאל: "הייתי לוקח מיוגב מלכה את האטרף הזה שיש בו, הוא מצליח ליישם את זה בצורה מדהימה. הוא חבר טוב והשראה טובה".
סנפיר: "הייתי מאמץ את קור הרוח של שמלא במסלול".
דומקוב: "הייתי לוקח מכל המטפסים את תכונת הסיבולת, שתהיה לי סיבולת בידיים כמו שמלא, חזנוב וכלפון. הם חזקים מאוד בידיים, שואף להיות כמוהם".
ארבר: "יותם גור היה איתי במוקדמות ובחצי הגמר, ויש לו גישה מאוד טובה לחיים. הוא בסך הכל בן 18, אני גדול ממנו בשמונה שנים, אבל משיחה של שתי דקות עם הבן אדם אפשר לקחת הרבה דברים לחיים, איך לקום כל בבוקר עם חיוך גדול".

הדבר שהכי מפחיד אותי על המסלול

סנפיר: "כשאני עולה למסלול אני תמיד הכי מפחד מהמכשול הראשון. איך שאני מסיים אותו, הכל נפתח לי".
דומקוב: "הפאמפ, להתחמצן באמצע המסלול ובגלל הדופק המהיר לעשות טעות וליפול".
פידל: "מכשולי ריצה, הגשרים. כמטפס, אני פחות טוב בזה".
גולדפרב: "פחדתי ליפול בסטפר. במוקדמות החלטתי שאעשה את הסטפר רק על צד ימין, גם אם אעשה פאדיחה וזה יהיה מבאס - אבל הצלחתי".
ארבר: "הלחץ המנטלי, אפילו יותר מהפיזי. לפיזי התכוננתי קשה, אבל הלחיצו אותי המצלמות והקהל מסביב. לפעמים אתה עושה טעויות מבלי לשים לב רק בגלל שאתה בלחץ".
מלכה: "אני לא מאמין בלפחד ממשהו ספציפי, אלא לתת כבוד לכל מכשול ולמעמד עצמו, ליהנות ולחייך וזה יחייך אליך בחזרה".
בן יוסף: "פחדתי מליפול, שזה הסיוט הכי גדול של כל מתמודד לפני שהוא עולה. זה לא משנה אם זה בסטפר או במכשול האחרון, ברגע שאתה נופל אתה לא ממשיך הלאה ולא זוכה לעלות על כל גן השעשועים הזה. הלחץ מהמעמד, האדרנלין שעולה והמחשבות, כל זה מתחבר לרגע אחד שהוא נורא קריטי ומשמעותי".

המתמודד שאני הכי מעריך

קפלנסקי: "גור ארד ופיליפ אנופרייב. אנחנו מתאמנים ביחד, הם חיות ויכולים לנצח כל אחד פה. אם אני אפשל, הם תמיד פה כדי לגבות אותי".
גולדפרב: "יובל שמלא. זה בן אדם שיש לו המון על הכתפיים. מי שלא חווה איתנו את החוויה הזאת, לא יודע מה זה הלחץ הזה שמופעל עלייך. כל כך הרבה ציפייה ועיניים נשואות אלייך, והוא עומד בזה טוב. יש לו מטרה מול העיניים".
פידל: "הראל דודסון, הוא ממש תותח. הוא לא מוותר, גם אם הולך לו רע והוא נופל. הדחתי אותו מחצי הגמר, אבל הוא חזר במקצה ההזדמנות האחרונה וסיים ראשון".
סנפיר: "הכי מעריך את שמלא, על היכולת שלו להיות הכי טוב במשך כל כך הרבה זמן".
דומקוב: "גור ארד. הוא נפצע קשה מאוד במוקדמות אבל הצליח לצאת מזה כמו אלוף אמיתי ולעבור את חצי הגמר. זה היה מדהים ומחמם את הלב לראות את זה, איך אם רוצים אין זו אגדה ואפשר להגיע לכל דבר".
ארד: "מעריך שניים - רוני קפלנסקי ופיליפ אנופרייב, אנחנו חברים טובים, מתאמנים כל הזמן וכיף לי בחברתם".
בצלאל: "אני הכי מעריך את יוגב מלכה. יש בו דברים שאני עוד מנסה להגיע אליהם, הוא ההשראה שלי בארץ. אני מרגיש את העוצמות ואת הכוח שיש לו אצלי בידיים ושואף לתת בראש כמוהו".
מלכה: "בר סנפיר. כמוני, בעונה הראשונה שלו הוא נפל מהר, אבל לא ויתר לעצמו, עבד קשה ובעונה השנייה הביא הצגה של החיים. בעונה השלישית שוב פעם קרתה לו פאשלה, הבן אדם לא מפסיק ליפול ולקום, אבל פעם אחר פעם הוא קם חזק יותר".
בן יוסף: "יובל וגיל, שניהם מתאמנים איתי ואנחנו דוחפים אחד את השני. נסענו עד לעכו רק כדי להתאמן על החבל. שלוש שנים שאני איתם במסע הזה, הם החברים והשותפים לדרך וכיף לי לעבור איתם את זה".

הרגע הכי בלתי נשכח על המסלול

עצמון: "הרגע הכי מדהים היה ההאשיגו. באותו זמן לא ידעתי מה היו הזמנים של האחרים, פשוט שמחתי שיצא לי אחלה של ביצוע".
קפלנסקי: "הרגע שפיצצתי לאסי עזר את האצבעות, זה היה הרגע הכי מדהים של העונה".
גולדפרב: "מקצה הנשים. מגיע להן להראות כמה הן חזקות. ספיר כהן כרמי הראתה שיש לה יכולות מטורפות, אני בטוח שהיא תחזור בשנה הבאה עוד יותר חזקה. זה כיף לראות באזרים של נשים".
ארבר: "החיבור בינינו מאחורי הקלעים. מצאתי הרבה מאוד חברויות חדשות שיילכו איתי גם אחרי התוכנית, חברים לחיים שאני מדבר איתם על דברים שלא בהכרח קשורים לספורט ולנינג'ה. הכרתי אנשים מדהימים אחד אחד".
כלפון: "כשיוגב סיים את מסלול חצי הגמר שלו בפאקינג שש דקות ו-31 שניות. זה באמת מטורף".
מלכה: "ההאשיגו של שמלא. הוא נלחם שם בצורה מטורפת. בשלב 28 היה נראה שמתחיל להיגמר לו הכוח, אבל הוא לא ויתר, עשה סווינג ונלחם עד הסוף. זה היה מדהים לראות את זה".
דומקוב: "האווירה המשפחתית בין המתמודדים. אין שנאה, יש רק אהבה ותמיכה בינינו. לחזור לכאן כל שנה זה מחמם את הלב, זה כמו קייטנה כזאת שאני מחכה לה בכל שנה".