אם שם המשפחה של שחר גרוניך נשמע לכם מוכר, זה בדיוק מהסיבה שאתם חושבים. שחר (22) היא בתם של המוזיקאים שלמה גרוניך ומיכל אדלר ואחותה התאומה של זמרת ה-R&B, ים גרוניך. מדובר במשפחה מוזיקלית לתפארת שרבים בישראל מכירים ואוהבים, אבל הלב של שחר נמצא במקום אחר.
שחר הבינה בשלב מוקדם מאוד בחייה שמקומה לא במוזיקה - אלא דווקא בספורט. "כל החיים ניסו לדחוף אותי למוזיקה", מודה שחר, "רצו שאנגן בגיטרה או בנבל ואפילו הייתי בשיעורי פיתוח קול. דווקא אהבתי לשיר וחשבתי שאני בסדר בזה, אבל מה שבאמת אהבתי לעשות תמיד זה עמידות ידיים".
בצבא שירתה שחר כמדריכת אימון גופני ובמקביל החלה לעסוק באתלטיקה ובגלישת גלים. בקרוב תשתתף בעונה החדשה של "נינג'ה ישראל", אחת מתחרויות הספורט הקשות והמאתגרות ביותר.
איך המשפחה קיבלה את זה שמוזיקאית כנראה שכבר לא תהיי?
"אני לא חושבת שזה היה דרמטי מדי. ההורים שלי לא היו מההורים הדוחפים שאומרים 'את חייבת ללכת בדרך שלנו'. הם כן ניסו להשריש בי את זה, עדיין אכפת להם שאבין במוזיקה ושאוהב מוזיקה, אבל זה לא שכעסו עליי".
מה אבא חושב על זה שאת הולכת להתחרות ב"נינג'ה ישראל"?
"אבא שלי מאוד תומך בי. הוא מאוד רגשן כזה ומאוד אכפת לו גם ממני וגם מאחותי ים, הוא מאוד מתרגש מזה".
ואמא?
"אמא כל הזמן מנסה לתת לי טיפים כי גם היא הייתה ספורטאית. נראה לי שקיבלתי את זה יותר ממנה, אז היא גם אוהבת לדחוף אותי".
בימים אלו גרוניך מתאמנת לקראת העונה בסטודיו של אדם מלכי, מהמתמודדים הבולטים של "נינג'ה ישראל". לדבריה, הגיעה לשם לגמרי במקרה: "היה לאדם סטודיו קטן ברעננה, עוד לפני שהנינג'ה הגיעה לישראל. הייתי בכיתה י"א, ראיתי את הסטודיו אצל מישהי באינסטגרם, הלכתי לשיעור ניסיון ומאז אני מתאמנת אצלו, כבר חמש שנים. את הנינג'ה התחלתי סוג של בטעות. זה לא היה 'יאללה, אני עושה נינג'ה ואני עולה להתחרות', הגעתי לזה כי אני אוהבת ספורט שהוא לא חדר כושר, אוהבת כשיש בזה את הסיכון ואת המעבר".
>> עוד על "נינג'ה ישראל 2021" בפייסבוק ובאינסטגרם
שחר צפתה בשתי העונות הקודמות של "נינג'ה ישראל", אבל לקח לה זמן להתבשל עם ההחלטה להירשם לתוכנית: "מאוד נהניתי להתאמן, אבל לא חשבתי שאני מספיק טובה. לאט לאט התחילו להגיב לי באינסטגרם 'תלכי כבר לנינג'ה'. אמרתי, טוב, אלך לאודישן ונראה מה יהיה, ככה סתם על הדרך, ומשם זה התגלגל".
עד כמה להישג ההיסטורי של ספיר מאיר פישלזון הייתה השפעה על ההחלטה שלך? את רואה בספיר מודל לחיקוי?
"מאוד, היא מעוררת השראה. אני תמיד בעד שבנות יעשו מה שבנים עושים, זה מגניב בעיניי. ספיר נתנה להרבה בנות השראה ודרייב שאפשר לעשות את זה, וזה לא שייך רק לבנים. גם אמור פז תותחית והיא הולכת כל שנה, רואים את הרצון שלה להצליח, היא חמה על זה ויפה לראות את זה".
כמה שעות ביום את מקדישה לאימונים?
"אני לא מאלה שאומרות 'יאללה, אקדיש לזה את כל החיים שלי', אבל אני כן מתאמנת וכן נותנת לזה את המקום: אימון במשך שלוש שעות כל פעם, ריצות בבית בגלל הקורונה וגלישה שהיא גם ספורט. חוץ מזה, אני מנסה גם לשמור על תזונה. אני סומכת על עצמי ויודעת שברגעים של תחרויות וברגעי המאני-טיים אני כן יכולה לעשות את זה".
על אילו מכשולים את שמה דגש?
"אני מתאמנת על הרבה דברים. בזריזות ידיים אני טובה יותר אז אני חושבת שבזה פחות התעמקתי, אבל כן מתמקדת בסווינגים ובקפיצות ממוט למוט שמזה אני קצת חוששת ולחוצה. במשך שנה התאמנתי על הקיר אצל אדם, ובהתחלה לא הצלחתי בכלל. בסוף כשהצלחתי, זה היה הדבר הכי כיף בעולם".
מה החשש הכי גדול שלך לקראת האתגר?
"אני שונאת להפסיד, אז החשש הוא ליפול למים. אם אפול בסטפר אהיה בדיכאון ולא אצא מהבית".
ברגע האמת, כשתעלי על המסלול, חושבת שתעמדי בלחץ?
"אני לא אוהבת מצלמות, זה מביך אותי ותמיד יורדים עליי בקטע הזה, אבל דווקא בנינג'ה כן ממש בא לי על העניין הזה. אני חושבת שזה יוסיף ללחץ, אבל זה לחץ טוב".
