אוהד בובר (18) מזיכרון יעקב מתאמן בסטריט וורקאאוט, עושה סלטות ופארקור וגולש על סקייטבורד, עד שהוא גילה גם את אימוני הנינג'ה והם כמובן נכנסו ללו"ז הצפוף. "בעונות הקודמות רק צפיתי בטלוויזיה, לא לקחתי את זה ברצינות", הוא מסביר למה לקח לו כל כך הרבה זמן לנסות מקרוב את המכשולים של נינג'ה ישראל, "לקראת העונה החדשה חבר סיפר לי שיש אודישנים לנינג'ה ופשוט אמרתי 'למה לא'".
בשבת שעברה הוא סוף סוף עשה את זה. בובר סיים יפה את הסטפר המתכווץ והטוויסטר הכפול, משם הוא גרם ללב שלנו לצנוח בשלושת המכשולים הבאים אבל עדיין הצליח להישאר על המסלול. אלא שממש רגעים ספורים לפני שסיים, הגיע המכשול החמישי והיתדות שהפילו אותו למים. המתמודד הצעיר כמובן יצא מאוכזב - אבל זה הספיק לו לחצי הגמר.
היית ממש סנטימטרים מהקיר. תחושת החמצה?
"כל כך רציתי ללחוץ על הבאזר וממש ביאס אותי שזה לא קרה. הכי פירק אותי מבפנים זו העובדה שממש סיימתי את זה. הגעתי לסוף של המכשול שאף אחד לא הגיע אליו, עברתי את החלק הקשה והייתי רק צריך לשים עוד מוט אחד קטן. נשאר לי עוד מלא כוח ואמרתי - 'יאללה, בום, אתה מכניס את הדבר הזה'. עוד לפני שבכלל ירדתי מהמכשול כבר חשבתי בראש - 'טוב, אז קיר או מגה קיר?'. עברתי למכשול הבא עוד לפני שסיימתי את זה שהייתי בו".
ומה קרה שם באמת? פשוט איבדת ריכוז?
"לא הייתי מרוכז והתנהגתי כאילו זה המתקן שאני מתאמן עליו בבית, שהוא לא עבה ולא מסתובב כמו הידית שהייתה שם. הנינג'ה זה ספורט שבלי למצמץ אתה יכול להיות פתאום במים. הייתי בשוק. אני זוכר שלא עיכלתי את זה, חשבתי - 'תנו לי לחזור, סיימתי את זה'. זה היה טראגי מאוד".
הנפילה הזאת רודפת אותך?
"כן, עד היום. לפעמים אני הולך לישון ומדמיין מה היה קורה אם הייתי מתרכז ופשוט מכניס את המוט, אבל אז מתעורר ונזכר שזה לא באמת קרה ושאשכרה נפלתי. כל כך רציתי להגיע לקיר, ללחוץ על הבאזר ולעשות את המסלול שאף אחד לא עשה. זו הייתה הבאסה של החיים".
למרות תחושת ההחמצה, בובר הבטיח את מקומו בחצי הגמר של נינג'ה ישראל, וכבר רואה את עצמו מטפס על הר המידוריאמה ולוחץ על הבאזר שם בפסגה. "זה משהו שאני יכול לעשות, יש לי את הכוח והמהירות הנדרשים", אין ספק שבובר לא נותן למתחרים החזקים שמולו לערער לו את הבטחון או המוטיבציה, "בעונה הזאת העלו מאוד את הרמה. הגעתי לאודישנים ולמרות שזה היה ממש קשה, נגנבתי מהסווינגים ומהמעברים בין החבלים. ראיתי שיש כמה אנשים שיותר טובים ממני בזה וזה הטריף אותי, אז התחלתי להתאמן והתאהבתי בזה. נינג'ה זה ספורט מדהים בפני עצמו, גורם לך להבין את הגוף שלך ואת איך שאתה זז. אני חושב שהוא צריך להיכנס לאולימפיאדה".
>> עוד על "נינג'ה ישראל 2021" בפייסבוק ובאינסטגרם
ומה הוא חושב על קליקת המטפסים שמסתמנים כאיום הגדול על מסלול הנינג'ה? "מטפסים הם חזקים מאוד, אז אם מישהו שאני לא מכיר אומר לי שהוא מטפס - מיד אני יודע שהוא ייתן שואו. אני גם מעריך מאוד את גיל מרנץ כי הוא לא מטפס ומתאמן רק בנינג'ה, כמוני".
אתה מתאמן בסטריט וורקאאוט אבל עכשיו, בסגר, אסור להתרחק מהבית יותר מ-1,000 מטרים. מה אתה עושה?
"יש לי בבית מתקן נינג'ה שבאמצעותו אני עושה אימונים חזקים במהלך הסגר, כך ששגרת האימונים שלי לא נפגעת. הנינג'ה הוא ספורט של אנשים חזקים בטירוף וכל מי שעולה לחצי הגמר הוא ספורטאי על. בגלל שצריך להיות כל כך חזק כדי לעשות אותו, צריך גם הרבה מנוחה כי הגוף צריך לבנות את עצמו מחדש. בגלל זה אני מקפיד על יום מנוחה בין אימון לאימון, וככה אני בונה את עצמי עד שאני אהיה הכי טוב בעולם".
בינתיים זה עובד לך לא רע, עלית לחצי הגמר. איזה תגובות קיבלת?
"כל מיני תגובות מבנות כמו "בכיתי כאילו אמא שלי מתה כשנפלת", וגם תגובות על המוזיקה. ילדה פתחה לי עמוד מעריצים, פעם ראשונה שזה קורה לי. אני מעריך את זה מאוד, יותר ממה שאפשר לדמיין. אני משתדל לענות לכולם אבל באמת זה בלתי אפשרי. כשיש לי זמן חופשי אני עונה, זה ממכר שכל הטלפון שלי מתפוצץ ושכל תשומת הלב הזאת מופנית אליי".
בזמן שאנחנו התפעלנו מהביצועים של בובר על מסלול "נינג'ה ישראל", מסתבר שיש לא מעט אנשים בארץ ובעולם שמכירים אותו היטב, פשוט בשם שונה לגמרי - "אוליבר לוקאס". אנחנו לא יודעים איך נשאר לו זמן (או כוח) בין אימוני הסטריט וורקאאוט והנינג'ה, אבל בובר מקדיש לא מעט זמן לאהבה הגדולה ביותר שלו - מוזיקה.
מאיפה הגיע בכלל הכינוי אוליבר לוקאס? הצלחת לבלבל אפילו את רותם סלע.
"תמיד היה לי חלום להופיע בחוץ לארץ. לפני שהוצאתי את השיר הראשון שלי, פתחתי אינסטגרם ושברתי את הראש על השם. לוקאס זרם לי על הלשון, משם זה התפתח ליותר ממה שציפיתי".
כששומעים את השירים שלך, מרגיש שזה המקום שבו אתה מרשה לעצמך להיפתח.
"מאה אחוז כן, זאת הסיבה שהתחלתי לכתוב שירים עוד לפני שיצאתי איתם. כשאני מדבר באנגלית אני יכול להגיד את כל מה שאני מרגיש, אבל פחות לחשוף את עצמי. זה כאילו אני נכנס לאיזושהי דמות. אני ממש אוהב לשיר באנגלית אבל יש לי כבר שיר מוכן בעברית שייצא מאוד בקרוב ויכול להפוך ללהיט בישראל, אני פחות מדבר בו על הרגשות שלי".
הסינגל האחרון שלך, Would You Love Me Then, נכתב על מישהי ספציפית?
"האמת שכן. תמיד כשאני מתחיל לכתוב שיר יש משהו שאני רוצה לפרוק, אז אני מקיא את זה לפזמון ומשם זה כבר יותר פנטזיה. הפזמון מתחיל תמיד עם משהו אמיתי. בזמן שכתבתי את הפזמון הייתה לי מישהי בראש".
ההופעה ב"נינג'ה ישראל" הייתה החשיפה הראשונה של בובר בטלוויזיה, וזה מספיק לו כדי להרגיש שהוא מוכן להופיע עם המוזיקה שלו בלייב מול קהל. "אני לגמרי מרגיש שיש לי את זה וכבר יש לי קונספט להופעה", הוא מודה, "החלום שלי זה להיות מספר אחת בעולם, אז כל צעד כבר מתוכנן".