סליחה למתמודדים שלא האמנו בהם
אולי זה בגלל שהתרגלנו לסוג מסויים של נינג'ות, בדרך כלל מטפסים, פארקוריסטים או חיות חדר כושר ששריריהם כמו פוסלו ביד אמן והביטחון העצמי שלהם מרקיע שחקים, אבל העונה פקפקנו לפעמים באלה שלא ענו על ההגדרה הזו. קחו לדוגמה את אופק מרימצ'יק, יוסי בלנד והראל דודסון, שלושה מתמודדים שהודו שהם לא מקדישים את חייהם לספורט, שהם באו לנינג'ה בעיקר בשביל הכיף וממבט ראשון הם אולי לא בדיוק נראים כמו הנינג'ה הממוצע. בזה אחר זה השלושה הרעידו את מסלול הנינג'ה, לחצו על הבאזר והטוב שבהם, דודסון, גם היה הראשון שטיפס את המגה קיר.
סליחה למתמודדים שהאמנו בהם יותר מדי
תקראו לזה לנחס, תקראו לזה לפתוח עיניים: אבל איך אפשר להתאפק? כשילד הפלא כרמל רז רומאו חזר למסלול הנינג'ה אחרי הביצועים המדהימים בעונה שעברה, יחד עם פיינליסטים נוספים כמו רם לוין, יפתח קושניר ואור מיניאלי, אי אפשר היה להסתכל עליהם נעמדים על קו הזינוק ולא להכריז בביטחון שאת מסלול המוקדמות הם יסיימו בלי להזיל טיפת זיעה אחת. הצפייה בהם נופלים אחד אחרי השני לבריכה, אחרי כל הבילד-אפ והתקווה שאחד מהם הוא שינצח השנה את הר המידוריאמה, הייתה באמת שוברת לב.
סליחה על המכשולים הממש קשים
הפטיש, גשר המגנטים, הלוויין, מסילת הכוח וכמובן, הלוחות המרחפים האכזריים עד מאוד: בעונה הזו רמת הקושי של המכשולים עלתה באופן משמעותי, וכמעט בכל מקצה מוקדמות פגשנו מכשול שהפיל מתמודדים טובים ומבטיחים למים. עוד בפרק הראשון, כשהפטיש היכה בסול ואמור והפיל אותם לבריכה, היה ברור שהשנה המתמודדים יידרשו למתוח את היכולות הפיזיות שלהם עד לקצה. אולי זה גם המקום לבקש סליחה אחת מראש, כי המכשולים שנבנים עכשיו במסלול חצי הגמר אימתניים אפילו יותר.
סליחה ששכחנו שגם גיבורי על מפשלים לפעמים
סופרמן, דרקון מקרטון, פיטר פן ודרגון בול: את כל אלה פגשנו השנה על המסלול, אבל מי שהשאיר את החותם הגדול ביותר, ולאו דווקא במובן החיובי, הוא לביא "ספיידרמן" מלבסקי. ספיידרמן הביא ביצוע מרשים ונועז במוקדמות העונה שעברה אבל כשניסה לעשות זאת שוב השנה, מצא את עצמו בבריכה, פעמיים, בתוך שניות מההזנקה. ממים, פוסטים מלגלגים ופרודיות ברשת, ספיידרמן חטף לא מעט בימים שאחרי שידור הפרק. עם זאת, חשוב לזכור שגם למתמודדי נינג'ה חזקים מותר לטעות לפעמים ולא לכולם יש את האומץ לנסות ולהביא ביצוע מדהים ובינלאומי על המסלול כמו שספיידרמן ניסה לעשות.
סליחה שלחצתם על הבאזר וזה עדיין לא הספיק
לא רק המכשולים השתדרגו העונה אלא גם המתמודדים. ספורטאים אולימפיים משלל ענפי ספורט: ג'ודו, גלישת גלים, קפיצה במוט ועוד התייצבו על מסלול הנינג'ה ונתנו את הטוב ביותר שיש להם. לפעמים קרה שבמקצה אחד התחרו כל כך הרבה מתמודדים מעולים, עד שלטפס על הקיר וללחוץ על הבאזר לא הבטיח אוטומטית כרטיס לחצי הגמר. ככה מצאו את עצמם מתמודדים נהדרים כמו אדי ווינר, עמר בנימיני ואריאל בן עטר מחוץ לחצי הגמר בגלל שאחרים לחצו על הבאזר שניות בודדות מהר יותר מהם. אחד הלקחים שהמתמודדים למדו העונה הוא שזה לא מספיק רק ללחוץ על הבאזר, צריך גם לדעת לעשות את זה הכי מהר שאפשר.
סליחה אם הסתכלנו על הקוביות ולא על היכולות
באתגר הנינג'ה המראה החיצוני של המתמודדים לא משפיע כהוא זה על התוצאות שלהם על המסלול, אבל אי אפשר להתעלם מה"פיל" המצודד והחטוב שבחדר: מתמודדי הנינג'ה נראים טוב, טוב מאוד. אפשר לגמרי להבין את אסי ורותם שקצת מתבלבלים כשלמסלול עולים מתמודדים כמו עמרי רגב, ג'וש סימונס ועמיר כספי שבקלות יכולים לסיים את המסלול, ללחוץ על הבאזר ולרדת מיד להצטלם לקמפיין הלבשה תחתונה. לפעמים קורה שמתמודדים כאלה זוכים להרמת גבה, אבל פעמים רבות הם מוכיחים שאפשר להיות גם ממתק לעיניים וגם נינג'ה של ממש.
סליחה (אבל ממש לא סליחה) שנתנו לשמלא לחזור
זה מקובל בכל העולם: מתמודדי נינג'ה חוזרים שנה אחרי שנה ומנסים בכל פעם לשפר את ההישגים שלהם. אבל גם אם זה לא היה מקובל, יובל שמלא, האיש, האגדה והמנצח של העונה הראשונה, לא היה צריך אפילו לבקש כדי לעלות לסיבוב נוסף על המסלול. בשבילנו זה אולי תענוג גדול לצפות בו מכסח את המכשולים, אבל את המתמודדים שיפגשו אותו בחצי הגמר זה קצת פחות משמח. שמלא חזר למסלול עם הניסיון, היכולות והרעל בעיניים והוכיח בשלב המוקדמות שמה שראינו ממנו בעונה הקודמת היה רק טעימה ממה שהוא מסוגל לעשות. האם גם העונה שמלא יגיע עד הסוף או שאחד המתמודדים החדשים יצליח לקחת ממנו את הכתר?
