רחל לוי דוידה, בת 48, תושבת יבנה לשעבר, פונתה לפני כשנה וחצי יחד מדירת עמידר אותה ירשה מהוריה. מאז, כך היא מספרת בראיון לתכנית "הבוקר של קשת", היא מסתובבת בבתי חברים ומשפחה ומאהלי מחאה ברחבי הארץ. במוצאי שבת, על רקע התבטאות השנאוצרים של שר האוצר יאיר לפיד, היא החליטה למצוא לה בית חדש, או כפי שהיא מכנה אותו "מלונה", מול הבית של לפיד בצפון תל אביב.
במכתב שהעבירה לפני מספר חודשים לשר הרווחה מאיר כהן, כתבה "סולקתי מדירת עמידר בה גדלתי כל חיי והפכתי להומלסית מכוח המדינה. למרות שאני ללא קורת גג, נעה ונדה בין בתי חברות וחברים, נלחמתי לעבוד, אבל מעולם לא הצלחתי לגרד יותר מ-3,000 שקלים בחודש.
"אני חיים שלמים עבדתי, ועדיין אני כאן היום. כולנו עובדים, אי אפשר להגיד עלינו שאנחנו לא עובדים או שאנחנו עצלנים ועדיין אין לנו איפה לגור. העבודה אמורה לתת לנו סל קיום בסיסי לכל הפחות ואם עבודה לא מאפשרת לנו להתקיים בכבוד, משמע שיש כאן בעייה. אני עבדתי עד לפני שנה, אז נפלתי ושברתי את הקרסול. היום אני נזקקת לביטוח לאומי, ומי שמכיר את הקצבה, יודע שהיא אפשר לחיות איתה".
אתמול יצא אליה שר השכן, לפיד, המחווה ריגשה אותה מאד, "בכבודו ובעצמו הוא התיישב לידי על המחצלת וניהלנו שיחה. ניסה להבין מה פשר מעשיי כאן והוא הסכים לכל מילה שאמרתי והוסיף שהמטרה שלו היא באמת להתמקד באדם העובד ולשנות", היא מספרת.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה, "מכתבה הנוגע ללב והענייני של רחל אכן הגיע אליי ולצערי זוהי מציאות שמוכרת לי היטב. בהצגתי את עיקרי התכנית למלחמה בעוני עליה אנו עמלים בחודשים אלה, יש התייחסות נקודתית לאנשים עובדים הנמצאים במעגל העוני, שמספרם הולך וגדל. במסגרת תכנית כוללת, אין מנוס מלהגדיל את שכר המינימום ולשלב אמצעים יצירתיים נוספים, כגון השארת קצבאות קיום לאנשים העובדים בחלקיות משרה, לפחות לתקופות מוגדרות מראש ובמטרה שיוכלו לקיים את עצמם בכבוד".