זה ייקח אמנם עוד חודשים ארוכים עד לשלב הייצור ההמוני, אבל מדינת ישראל תעשה בשבוע הבא צעד חשוב ומשמעותי בתהליך פיתוח החיסון נגד נגיף הקורונה. 30,000 ישראלים יקבלו החל מהשבוע הבא את החיסון שפיתח המכון הביולוגי בנס ציונה, כחלק משלב הניסוי בבני אדם שיוצא לדרך.

ניר דבורי דיווח כי עד כה נערכו ניסויים על בעלי חיים בלבד - שהראו תוצאות טובות מאוד. הניסוי האחרון שנעשה היה על חזירים שפיזיולוגית דומים מאוד לבני אדם, והתוצאות כאמור היו מעודדות. במסגרת שלב הניסוי בבני אדם, ייבדק האם החיסון אכן מפתח את כמות הנוגדנים הנחוצה בדם ומהן תופעות הלוואי מהן יסבלו המתחסנים.

"אם הכל יעבוד כמתוכנן, ביוני-יולי של שנה הבאה למדינת ישראל יהיה חיסון ביד", העריך דבורי, "זה לוקח יותר זמן מחברות אחרות כי מדובר בחיסון שהולך על דרך הבטוח, ואתה כל הזמן צריך לעצור, לבדוק ולבחון. במקביל, נערכים לייצר את החיסונים בקו ייצור משמעותי. יש למכון הביולוגי יכולת לייצר עד 15 מיליון חיסונים".

דבורי חשף לראשונה פעולה חשאית של המוסד שנועדה להביא לארץ את החיסון הסיני ולבחון אותו לעומק: "לפני כמה שבועות המוסד הביא לכאן את החיסון הסיני ובוחנים אותו, מהן יכולותיו, איך הוא מורכב ועוד. אולי יהיה אפשר ללמוד מתוך זה משהו. אל מול היכולת שלנו, בונים עוד אפשרויות שאולי הן יעבדו".

ד"ר זאב יצקזון-היוש, נוירולוג מבית החולים שיבא, הוא אחד הנסיינים שיקבלו את החיסון הישראלי החדש בשבוע הבא. "יש סיבות רבות שדחפו אותי לזה, אחת מהן היא סיבה משפחתית", הסביר ד"ר יצקזון-היוש מדוע בחר להשתתף בניסוי, "זה נטוע בשורשים של משפחתי. סבא שלי הוא אפידמיולוג של זיהומים, הוא מיגר מגיפות כולרה ודבר בכל מיני מקומות בעולם בשנות ה-50 וה-60. גדלתי על הסיפורים האלה".

"בנוסף, אני מאמין שאין דרך אחרת לחיות עם הווירוס החדש אלא מלהשקיע במדע וברפואה", המשיך ד"ר יצקזון-היוש, "צריך למצוא פתרון ביולוגי-רפואי הגיוני למה שקורה - חיסון או תרופה. צריך לאפשר חיים נורמליים רגילים עם חופש תנועה, שילדים יוכלו ללכת לגנים ואנשים יוכלו להתפרנס. זאת הדרך להשיג את התקווה הזאת".

כרופא, בטח התעניינת וחקרת על פרטי החיסון יותר מהאדם הפשוט.
"בוודאי. התעניינתי, שאלתי שאלות, יש תהליך מסודר מאוד של הסכמה מדעת. הראו לי את כל הנתונים, יש נוהל בטיחות ואני יודע מה בדיוק החיסון אמור להכיל, איך הוא בנוי, מהן תופעות הלוואי הצפויות והאם יש כאן סכנה לסביבה שלי. יש לי הרבה יותר ידע ומצד אחד זה מרגיע, מצד שני זה יכול קצת פחות להרגיע".

אתה מאמין בחיסון הזה? יש לא מעט סקפטים.
"אני בן אדם שעוסק במדע וברפואה, יש פה פחות עניין של אמונה. צריך לסמוך או לא לסמוך על הנתונים שאתה רואה, האיכות שלהם, המהימנות שלהם ועל התהליכים הביולוגיים, האם הם משכנעים או לא משכנעים. כמו בשפעת, חיסון לא חייב להיות מאוד יעיל אבל כן לתת איזושהי תעודת ביטוח".

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא, הוסיף: "הנושא הזה חשוב מאוד, כי הוא יוצר למדינת ישראל פוטנציאל לייצר חיסון משל עצמה. יש הרבה מאוד ידע וניסיון בנושא הזה וכדאי לממש אותו, אתה לא יכול להיות תלוי רק באחרים. אסור לקצר בנושא הבטיחות אבל כן אפשר לקצר את תהליך הייצור. אפשר להמר שהחיסון הישראלי יעבוד, להתחיל כבר עכשיו או בתחילת השנה הבאה לייצר ואם נוכיח את היעילות שלו יהיה לנו כבר חומר מוכן. מקסימום הלך, אבל אם הצלחת הרווחת הרבה מאוד חודשים".