יגאל יהושע בן ה-56, תושב לוד, שנפצע אנושות במהלך לינץ' שבוצע בו בעיר עם פרוץ המהומות, נפטר אתמול (שני) מפצעיו. יהושע הוכה בראשו עם לבנה פעמים רבות על ידי המון ערבי, ועל אף הניסיונות המאומצים להציל את חייו במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים אסף הרופא - הוא לא שרד את הפציעות הקטלניות.
אחיו, אפי יהושע, שיחזר בשיחה עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" את אותו ערב נורא שבו אירע הלינץ'. "היינו באירוע הכנסת ספר תורה ואחריו נסעתי לביתי ויגאל נסע לביתו. אמרתי לו שאם הוא נוסע ללוד שייזהר, כי יש שם התפרעויות ועדיף שיישאר באיזור שלנו", תיאר אפי, "יגאל אמר - 'לא, אני מוציא את הראש וכולם מכירים אותי'. הוא מכיר גם את היהודים וגם את הערבים ולא הרגיש חשש שלא יצליח להגיע הביתה".
"בכביש בשכונה עשו מחסומים של צמיגים, שריפות ואבנים וחסמו את דרכו ואת דרכם של עוד תושבים יהודים שהיו בדרך הביתה", סיפר אפי, "באחת החסימות עשו עליו לינץ' עם אבנים וסלעים, פגעו לו בראש ורוצצו לו את הראש. הוא ניסה להיחלץ מהפורעים הנפשעים האלו והצליח להגיע לקרבת ביתו, לאיזור החנייה. שם, הוא פתח את הדלת ונפל לרצפה. אחת השכנות מצאה אותו והזעיקה את האמבולנס".
אתה יודע להגיד כמה אנשים תקפו אותו?
"לפי הבנתנו זה לא היה אחד ולא שניים, היו מספיק פורעי חוק שבאו במטרה אחת - לרצוח. האבן לא הפסיקה לשבת על הראש שלו, הם פגעו לו רק בראש, לא נגעו בו בכלל בגוף ולא לקחו ממנו שום דבר מהאוטו. הם לא התכוונו לגנוב או לשדוד, רק התאמצו לרצוח אותו".
מה זה עושה לך כשאתה מבין שמבצעי הלינץ' הם אזרחים ישראלים, שבאו ורוצצו גולגולת של בן אדם?
"תושבי לוד, יהודים כערבים, מכירים אותו. לא מבין את השולחים של אותם פורעים, למה לא עצרו אותם ולמה לא דיברו איתם. אנשים שכן היו יכולים להשפיע לא עצרו את זה. התושבים יודעים שהם צריכים לחיות בדו קיום, הם עשו את זה שנים. מאז שאנחנו פה בארצנו, בלוד, ביפו, בעכו, לא היו מקרים כאלה, תמיד חיינו יחד בשלום, בשקט ובשלווה. קונים, אוכלים, עוזרים, מתקנים. לא הייתה שום סיבה לרצח הנתעב הזה".
קיבלתם החלטה לתרום את איבריו של יגאל.
"בהרגשה הפנימית של הלב שלנו, יגאל היה תורם את איבריו לאנשים אחרים שזקוקים לחיים. לא בחרנו למי לתת אותם, אמרנו שהם יילכו למי שזקוק, בין אם זה ערבי, נוצרי או מוסלמי. להציל חיים זאת מצווה גדולה".
מה התחושות שלכם בשעות האחרונות?
"אנחנו לא מעכלים את המוות, קשה לנו להכיל את זה. עוד תלינו תקווה שיגאל יישאר חי. אנחנו במצב של אבל, הספד, על לכתו של יגאל. אני מאוד מקווה שמישהו יעצור את התוהו ובוהו הזה, כי זה לטובת כולנו".