מניין ההרוגים ברעידת האדמה בטורקיה עלה ליותר מ-12 אלף בני אדם, כשלמעלה מ-62 אלף נפצעו. משלחות החילוץ הישראליות פועלות באזורי האסון במטרה לחלץ לכודים מבין ההריסות, אך ככל שחולפים הימים הסיכויים להציל אנשים שנותרו בחיים הולכים ופוחתים.
ערן מגן, מפקד משלחת חילוץ ישראלית אזרחית בטורקיה שהצליחה לחלץ מבין ההריסות אישה בת 50 בסיום מבצע שארך 17 שעות, תיאר הבוקר: "חווינו הצלחה על ההתחלה, וגם זה אחרי יממה של עבודה בחילוץ מורכב מאוד. אתמול עבדנו כל היום בשתי נקודות, עם הצלחה חלקית. גם להוציא גופה למשפחה זאת הצלחה. לא הצלחנו להוציא אנשים חיים אתמול. החבר'ה הלכו לישון לפני כשעה, יקומו בשעה הקרובה ומקווה שהיום נצליח לסייע יותר. בסך הכל אנחנו קורעים את התחת, אבל יש הרבה סיפוק".
לדבריו מאמצי החילוץ יימשכו כל עוד הטורקים יאפשרו זאת. "הדדליין מבחינתנו זה מתי שיעצרו אותנו או יפסיקו את פעולות החילוץ. באנו בלי תאריך חזרה. מניסיוני בטורקיה, וזאת רעידת האדמה הרביעית שלי פה, הם בדרך כלל מתחילים אחרי חמישה-שישה ימים לפנות את ההרס, בלי להתחשב בפוטנציאל הלכודים או הגופות שיש בפנים. הפעם הם הרימו ידיים קצת יותר מהר, התחילו את זה כבר באמצע היום השני. הלילה כבר ראינו מלא דחפורים מתחילים לפנות שכונות שלמות שאף אחד לא נכנס אליהן לפעולות חילוץ".
האם ישראל ערוכה לרעידת אדמה קטלנית? הסיכויים, התרחישים - ומה עושים
איך אתה מתרשם מיכולת הטורקים לנהל את האירוע הזה?
"לא ראיתי שינוי גדול מפעמים אחרות, להפך. הפעם הם הרימו ידיים קצת יותר מהר מפעמים קודמות. קטונתי מלשפוט אותם, אבל מוכנות האזרחים פה לענייני החילוץ - זה בטוח אין".
מה גרם לך ולחבריך לארוז תיק ולנסוע לחלץ?
"אנחנו פה קבוצה של 22 איש, ואם היו מקומות ל-220 אז היו עוד 400 שלא יצליחו להיכנס. הביקוש ממש גדול. מכל צוות ומכל יחידה שאנחנו מאמנים אותה, אנחנו מקבלים בקשות להצטרפות, כמו גם מהרבה אזרחים במדינת ישראל. יש לזה הסבר פשוט: בן אדם שלומד משהו רוצה להתנסות בו. אם נכנסים יותר לעומק: אם ניסית והצלחת, זאת הרגשה ממכרת. לנסוע למשלחת כזאת ולהצליח להוציא מישהו בחיים, זה מכניס לך את החיים לפרופורציות אחרות ונותן לך סיפוק שאתה לא מכיר אותו משום פעילות אחרת".
סא"ל גולן לנצברג, מפקד כוח החילוץ במשלחת פיקוד העורף, סיפר על התקווה להציל אנשים חיים, גם בחלוף ימים מרעידת האדמה: "אנחנו לגמרי מאמינים. זו לא משלחת ראשונה שלנו וכבר ראינו בעבר אנשים שמצליחים לשרוד מספר ימים, בטח מתחת להרס שלפעמים אפילו מגן עליהם מפני תנאי מזג האוויר הקשוחים שיש כאן".
משפחות תופסות אתכם בשרוול ומנסות לגרור אתכם ממבנה למבנה, נשבעות ששמעו קולות. איך אתם בוחרים איפה לחלץ?
"אלה דילמות מאוד קשות שאנחנו חווים פה יום-יום. בני המשפחה מסביב, כל אחד רוצה את האהובים שלו. גם אנחנו נקרעים באירוע הזה. אנחנו מפעילים את שיקול הדעת על סמך הסימנים המוחשיים הכי חזקים שאנחנו רואים, כלומר אם נוצר קשר עין עם לכוד, בין אם שומעים אותו, רואים אותו ויזואלית או לפעמים אפילו בטלפון כשהוא התקשר. אנחנו ממקדים את המאמצים שלנו בלכודים שיש איתם קשר, שאנחנו יכולים להגיע אליהם מהר, לחלץ אותם ולעבור למקרה הבא. הזמן פה הוא עניין מאוד קריטי".
הצלחתם לחלץ עד כה אנשים חיים?
"אתמול היו שני אירועי חילוץ קשים, אבל מעוררי תקווה. אחד מהם זה תינוק בגיל בין שנתיים לשלוש, שאחרי מספר ימים בהריסות הצוות הצליח להוציא אותו בריא ושלם מתחת להריסות ולטפל בו רפואית. היה זוג שעבדנו עליו מעל 24 שעות, שהיו לכודים ביחד. חילצנו את הבעל, אבל בדרך לבית החולים הוא לא שרד לצערי. את אשתו חילצנו בחיים אחרי 12 שעות והיא הגיעה לבית החולים שלמה. סיפור לא פשוט, שמעורב בו קושי אבל גם תקווה".
איך מקבלים אתכם ברחוב הטורקי?
"המקומיית מאוד מכירי תודה. המשפחות רואות את המאמצים הבלתי פוסקים שלנו לחלץ את האנשים האהובים עליהן, ומצד שני יש לפעמים סיטואציות קשות כשמנסים למשוך אותנו לכל מיני אתרים כאלה ואחרים. לא קל להתמודד עם זה".