בממשלה אותתו על נכונות לשבת לשיחות עם ראשי האופוזיציה על הרפורמה המשפטית. מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד הקשיח את עמדתו ודרש עצירה בת חודשיים בחקיקה כתנאי למשא ומתן - ובכך, האפשרות לשיח בין הצדדים הולך ומתרחק.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט קרא ב"חדשות הבוקר" לשני הצדדים להסכים למתווה הנשיא, ובהקדם. "חייבים להגיע לפשרה. עם ישראל וגם ההיסטוריה, לא יסלחו לפוליטיקאים שעל סף מלחמת אחים", אמר בנט, "מדינת ישראל קרובה מאי פעם לקרע ולמלחמה פנימית, בגלל שהתעקשו על שלושה ימים או 43 ימים. מה זה משנה? המדינה חיכתה 75 שנה לרפורמה. אף אחד לא יקבל את זה שבגלל כמה ימים, נגיע לקרע בלתי ניתן לאיחוי".

"אני מאוד מפחד שבאחת ההפגנות הבאות תהיה חסימת כבישים, מישהו ייצא מהאוטו ויתחילו מכות. מפה לשם, נגיע לשפיכות דמים. אסור לנו להגיע לזה. זה תלוי גם בממשלה וגם באופוזיציה, בברית המתונים - שזה הרוב המוחץ. רוב העם רוצה רפורמה, אבל בהידברות ופשרה - לא בהרס של השיטה".

"האבסורד, שיש נוסחת פשרה מצוינת. אם לפיד ויריב לוין יישבו באותו חדר וכל צד יגלה קצת רצון טוב, הם יצליחו בזמן לא ארוך להגיע לפשרה ראויה. זה יהיה הישג ענק לממשלה ושינוי מהותי מהעבר, מאותו מועדון סגור של מערכת המשפט. מצד שני, זה ישמור על עצמאות מערכת המשפט. זה מה שעם ישראל רוצה: לפתוח את המועדון, אבל לא להרוס את המערכת".

באופוזיציה חוששים שנתניהו הולך עד הסוף והנחה את אנשיו לדבר על פשרה כדי לקרר את המחאה.
"יש חוסר אמון. באופוזיציה מאמינים שזה בסך הכל תרגיל של נתניהו לנסות לקרר את המחאה ולמסמס אותה, אבל גם בממשלה חושבים שהאופוזיציה לא מוכנה לשום פשרה. אני חושב שבממשלה מבינים עכשיו שחייבים פשרה. הם מקבלים איתותים כלכליים מההייטק הישראלי וממקומות בכל העולם שחייבים פשרה. לצד זה, אפשר להביא הישג מאוד משמעותי. אני בעד רפורמה במערכת המשפט, עוד לפני 10-11 שנה דחפתי לזה".

אתה מכיר את נתניהו היטב. יש לך מושג מה הוא באמת רוצה במקרה הזה?
"אני לא מתכוון להיות פרשן לענייני נתניהו. הוא ראש הממשלה ואחראי להתנהלותה. שני הצדדים צריכים להיענות בחיוב ליוזמת הנשיא הרצוג. הנשיא עושה לילות כימים, הופך עולם, כדי להביא לפשרה. פשרה זאת לא בגידה בעקרונות, זה דבר ראוי כשזה בין אחים, בתוך המשפחה - משפחת עם ישראל. זה לא נורמלי, אני רואה שידור חוזר, אחד לאחד, של איך החרבנו את המדינה שהייתה לנו פה לפני 2,000 שנה. אני לא מתכוון שנספר לילדים שלנו שהרסנו את המפעל המופלא הזה, המפעל הציוני, בגלל 67 אצבעות או 80".

כמה אתה פעיל בתוך המשא ומתן הזה?
"אני מדבר כמעט עם כל השחקנים ומנסה בשקט לקדם את הדברים. ההובלה צריכה להיות של הנשיא. אני קורא לאופוזיציה ולקואליציה, תיכנסו לחדר הנשיא ותתחילו לעבוד - מתוך רצון טוב, בתום לב ובנפש חפצה, תגיעו לפשרה בלי שום בעיה. קיימתי כבר עשרות משאים ומתנים הרבה יותר מורכבים מזה, זה ממש בר פיתרון".

ב-2019 הקמפיין שלכם היה: "איילת תנצח את בג"ץ, בג"ץ כובל את ידי החיילים". אולי אתם זרעתם את הסופה הזאת בכלל?
"אני כבר 11-12 שנה עובד חזק מאוד בשביל רפורמה במערכת המשפט. לא הייתי משתמש ברטוריקה הזאת היום, אבל מערכת המשפט זקוקה לרפורמה. מצד שני, הרפורמה צריכה להיות בתיקון, לא ברוח של 'ננקום': בגלל שבאוסלו ובהתנתקות לא הייתה הידברות, אז הפעם אנחנו לא נידבר ונמעך אותם. לא צריך את הדבר הזה".

ב-2017 לך ולאיילת הייתה הצעת חוק כמעט זהה: פסקת התגברות ב-61 חברי כנסת.
"אסביר את המרכיבים שצריכים להיות ברפורמה: צריך לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים, זה בסדר גמור, אבל עם תנאי סף כדי לוודא שלא כולם יהיו חברי מרכז מפלגה. בנושא פסקת ההתגברות, זה צריך לעמוד איפשהו בין 66 ל-70 חברי כנסת. בנוגע לוועדה למינוי שופטים, צריך שהוועדה תייצר תוצאה שבית המשפט העליון יגלם פחות או יותר את ההתפלגות הטבעית בעם. מצד שני, שלא ראש הממשלה ימנה כל שופט תעבורה ושופט שלום בישראל. לגבי עילת הסבירות, בג"ץ לא יכול להיות בעיניי עוד ערכאה להאם הממשלה קיבלה החלטה טובה או לא. זה לא העניין שלהם. מתי כן יכול להתערב? רק כשיש פגיעה מהותית בזכויות מיעוט או זכויות הפרט".

מה עם חוקי יסוד? בג"ץ יוכל לגעת בהם?
"גם זה מאוד פתיר. ברגע שמגדירים רף גבוה מספיק לאצבעות בחוקי היסוד, וזה לא פלסטלינה שכל יום או יומיים מחליפים, אם זה באמת חוק יסוד שהתקבל ברוב משמעותי, לא 61 - אז זה בסדר גמור שבג"ץ לא ייגע בחוקים האלה".

מה דעתך על חוק דרעי 2?
"חוק דרעי 2 לא חלק מהרפורמה. אני לא מספיק בקיא ולא רוצה סתם להגיד על משהו שלא למדתי, על מה התחייב או לא התחייב. אני לא נותן ציונים ערכיים ולא ציוני צדק, כי אם נתעסק בצדק לא נגיע לפשרה. למען השם: יש מחירים יקרים, טרור, פקקים, צריך לטפל בדברים האלה, להגיע לפשרה סבירה בתחום המשפטי ולהתקדם הלאה".

מה אתה חושב על פעילות הממשלה לאור הטרור והפיגועים הקשים?
"לא אעביר ביקורת על הממשלה. בזמנו, כשאני הייתי ראש הממשלה והיו פיגועים, נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר אמרו: 'ראש הממשלה בנט נושא באחריות, הדם על ידיו'. זה היה דבר נבזי, איום ונורא, אני לא מתכוון לעשות את אותו הדבר. הממשלה ממשיכה את המדיניות שאני התוויתי: מבצע שובר גלים, לצד לאפשר את הכלכלה בעזה וביהודה ושומרון".

כשאתה רואה את סמוטריץ' וגלנט מתכסחים במשרד הביטחון ואת בן גביר קורא לחומת מגן 2, אתה רגוע?
"נלחמתי בחומת מגן הראשונה, בגזרת טולכרם. המצב מאוד שונה. שם היה ארגון טרור שצריך לפרק אותו, הפעם אין ארגון טרור מסודר. זה טרור השראה. המתווה שקיבלתי לפני שנה וחצי בערך, עם תחילת גל הטרור, הוכיח את עצמו. הצלחנו להוריד את הטרור מאוד מאוד. עכשיו זה שוב התפרץ. אין פתרונות קסם, צריך בנחישות לעשות את זה".

יש תחושה שאתה בדרך חזרה לפוליטיקה.
"לא כל כך מהר. אני חורש את הארץ כרגע, פוגש נוער, מדבר איתם על אחדות ושירות צבאי משמעותי. אני חורש גם את העולם במסע הרצאות. לשאלה הבאה".