50 אלף מאומתים לקורונה ביום: זה המספר שבו נקב אמש (ראשון) ראש הממשלה נפתלי בנט במסיבת העיתונאים. במקביל, הודיע כי החל מהבוקר קופות החולים יחסנו את בני ה-60 ומעלה בחיסון הרביעי וכן התייחס לעומסים הכבדים שנרשמים בימים אלו במתחמי הבדיקות: "נטפל בבעיית התורים הארוכים לבדיקות. אנחנו נערכים לשינוי קריטריונים בנושא הבדיקות כדי להוריד באופן מהיר את העומס הכבד".
הבוקר, בשיחה עם ניב רסקין, הודתה השרה לשוויון חברתי מירב כהן כי בממשלה לא צפו את העומסים הללו ולא נערכו אליהם בהתאם. "לא ידענו עד כמה זה הולך להיות חמור", אמרה השרה כהן, "אנחנו נשנה את זה. בשלב הראשון, מחוסנים יעשו בדיקות אנטיגן ולא PCR כדי שיקבלו תשובה מהירה ולא יידרשו להיות כל הזמן הזה בבידוד. בשלב הבא נעבור לבדיקות אנטיגן מהבית, לא תהיה ברירה. נגיע גם לשם".
"נעבוד על ההיצע ונגדיל את נקודות הבדיקה, ניקח לעסק הזה את כל מה שיש למשטרה, לצבא ולמעבדות הפרטיות להציע", המשיכה השרה, "נעשה דיפרנציאליות מבחינת מי מקבל הפנייה לבדיקה, האם הוא מחוסן או לא. יכול להיות שהמחוסנים יקבלו פטור מחלק מהבדיקות, לפי האם יש להם סימפטומים או לא. אני דורשת שלאוכלוסייה המבוגרת תהיה קדימות בתור לבדיקות. התרופה לקורונה שמגנה מתחלואה קשה אפקטיבית בימים הראשונים לתחלואה, אי אפשר לפספס את זה בגלל שהם יעמדו בתור".
ניר נובק, מנהל מערך הדיגום שיבא טרגט ופיקוד העורף, דיווח כי פיקוד העורף ביצע אתמול 80,000 אלף בדיקות. "בשיא הגל הרביעי, הדלתא, הגענו ל-55,000 בדיקות בלבד. אנחנו עוד לפני השיא. לעמוד שלוש שעות בתור זה בהחלט לא נעים, אבל משאב כוח האדם מוגבל. אין לנו עשרות אלפי בודקים ועשרות אלפי בדיקות מעבדה מיותרות. אנחנו גדלים לאט לאט, לצערנו לאט מדי כי לקח זמן לאשר את הגדלת כמויות כוח האדם".
"היום אנחנו פרוסים ב-70 נקודות דיגום. אנחנו יכולים לגדול גם ליותר, הבעיה זו קיבולת המעבדות. המעבדות בישראל עובדות 24-7, אבל יש קיבולת מסויימת למכונות ולאנשים שיודעים להפעיל אותן. הקיבולת היא 250,000 בדיקות ביום, אבל יש כוונה להגדיל את זה. זה ייקח זמן כי זה לא כוח אדם שזמין כל כך, וגם לא מכונות שזמינות".
השרה כהן התייחסה לעיכוב מצד מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, במתן האישור לחיסון רביעי לאחר המלצת הצוות לטיפול במגפות: "הצט"מ נתן למנכ"ל משרד הבריאות אור ירוק לבדוק את הדברים לעומק, מבלי הצורך לחזור שוב לוועדה - כדי שלא יהיו עיכובים מיותרים. המנכ"ל בדק את החומרים שהביאה לו ועדת הלסינקי באשר לסיכונים הכרוכים באותו חיסון. נבדקה האפשרות האם כשנותנים את אותו החיסון שוב ושוב, זה יפגע באפשרות להתחסן אם יבוא וריאנט עתידי. זה מה שהטריד את האנשים, והגיעו למסקנה שהסיכון הוא מינימלי ולעומת זאת התרומה של החיסון היא מאוד גדולה. היו צריכים את הזמן הזה כדי ללמוד את הנתונים".
הבלבול במערכת החינוך עצום. אתם מודעים לזה?
"חוויתי את זה גם על בשרי, יש לי ילדה בכיתה א' וילדה בכיתה ג' שנכנסו ויצאו מבידוד. ההנחיות היו באמת לא ברורות. הסיטואציה היא חדשה, אנחנו מתקרבים לאירוע של עשרות אלפי נדבקים ביום. הפתרון הקל זה לבוא ולומר - אף אחד לא הולך לבית הספר, אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אנחנו מוכנים ללכת על המקום המאתגר יותר ולמצוא את נקודת האיזון שתאפשר לתלמידי ישראל להמשיך ללמוד, כשהכיוון הוא שמי שמחוסן יעשה בדיקה אחת ויחזור ללמוד כרגיל, ומי שלא ילמד בזום מהבית".
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל בית החולים שיבא, סיפר על התרופה שפיתחה חברת פייזר לקורונה שחולים ראשונים בארץ כבר מטופלים באמצעותה: "התרופה הזו היא עוד נדבך בהגנה אחרי החיסונים. אנשים שנמצאים בסיכון לפתח מחלה קשה בגלל מחלות רקע וגיל, אנחנו רוצים לתת להם את התרופה כדי להוריד את שיעור החולים הקשים. המחקרים מוכיחים שהתרופה הזאת מגנה בסדר גודל של 90% מפני מחלה קשה".
באשר לעומסים הכבדים במתחמי הבדיקות אמר פרופ' אפק: "צריכים לקחת יותר חיסונים ולהסתמך יותר על האנטיגן. נכון שיש סימני שאלה לגביהן, אבל הן מספיק מהימנות, גם אם פחות מה-PCR. במספרי נבדקים כאלה חייבים לסמוך עליהן ועל האזרחים. הבדיקות הללו מספקות תשובה טובה מאוד וזו הדרך להתמודד עם מגפה, בניהול סיכונים".
בעוד כמה חודשים, כשהגל הענק הזה צפוי לחלוף, האם המגפה תהיה מאחורינו?
"אנחנו הולכים לכיוון של הדבקה גדולה והקטנת התחלואה הקשה, וזו הבשורה. לא חושב שהמגפה תהיה לגמרי מאחורינו, אבל נהיה יותר מחוסנים. רמת החיסון באוכלוסייה תעלה מאוד, ואלא אם יצנח עלינו זן שלחלוטין יעבוד כנגד החיסון הקיים, נהיה לקראת דעיכת המגפה. מאמין שלטווח קצת יותר ארוך, הקורונה תהיה דומה מאוד לשפעת. ברגע שכל האוכלוסייה תהיה מחוסנת יחסית, בין אם חלתה והחלימה או שהתחסנה, זה יהיה כמו בשפעת - ייתנו חיסון נגד הזנים החדשים וירחיבו את המועד שבין חיסון לחיסון".