יום אחרי שפרצה המלחמה התנדב שגיא בלבן למשימת זיהוי חללים וחטופים בצה"ל. בחיי היום-יום ד"ר בלבן הוא כירורג פה ולסת בכיר שפשוט הרגיש כי לא יכול לשבת מהצד. הרופא בן ה-50 נכנס למשימות נועזות בלב הרצועה כדי לנסות לזהות חטופים ולהחזירם לישראל. באחת מהמשימות האלו נפצע בלבן.
המסע מעורר ההשראה שלו בדרך לשיקום הובא בסדרת הדוקו "לוחמים" שמלווה את גיבורי העל שנפצעו בשדה הקרב, דרך תהליך השיקום בבית החולים שיבא ועד לחזרה הביתה (הפרק השלישי בסדרה הערב, חמישי, אחרי החדשות, ערוץ 12). כעת, עשרה חודשים מאז שנפצע הוא אופטימי מתמיד. "המצב הרבה יותר טוב", אמר בשיחה עם נסלי ברדה ב"חדשות הבוקר".
אתה נראה ונשמע טוב יותר, איך אתה מרגיש?
"הרבה יותר טוב וחזק. אני מרגיש שהחיים התחילו לחזור לשגרה נורמלית, עוד לא מה שהיה קודם אבל חזרתי לעבוד ולנתח".
ואיך היד המנתחת?
"היא בסדר גמור, הניתוחים עשו את שלהם. אני מרגיש שזה משתפר, זה עוד לא מה שהיה קודם אבל מאפשר לי לעבוד ולהיות רגוע".
כדי ללמוד על חשיבות המשימה שבה נפצע שגיא מספיק לדעת מה שקדם לה. מידע מודיעיני הצביע על האפשרות כי קיימות גופות חטופים בקבר אחים חדש שהתגלה בצפון הרצועה. היה צורך להיכנס ולעשות פעולת זיהוי, משימה שספק אם עשו אי-פעם. לאחר סיומה של המשימה הצוות הותקף בפצמ"רים ושגיא נפצע קשה. "כאילו משאית ב-200 קמ"ש דורסת אותי, אי אפשר להתנגד לזה", שיחזר ב"לוחמים".
הדאגה הגדולה הייתה לחזור להיות שגיא כאבא, כמנתח, כספורטאי. מה היה במקום הראשון?
"המשפחה ללא ספק, אין בכלל שאלה. זה הדבר הכי חשוב ומחזק. חלק מהעניין בשיקום זה שאם יש לך דברים שמושכים אותך לחזור להיות מי שהיית קודם. אשתי והילדים זה הדבר שהכי חיזק אותי, אני חושב שכבר חזרתי להיות האבא שהייתי. יש עוד דברים שקשה לי לעשות והם מורגשים אבל נראה לי שאנחנו בכיוון. גם הדברים האחרים בדרך, חזרתי לרוץ ולבשל".
מה המטרה בתחרות "איש הברזל"?
"נכון להיום אני רק רץ, משתדל ארבע פעמים בשבוע. זה לא קל כי הרגליים עוד לא מה שהיו פעם. אני סובל מכאבים שמתגברים במהלך הריצה. בקרוב אחזור לשחות ולרכוב, כרגע אני עובד עם מאמן שמדריך אותי. לא הגדרנו יעד מתי אעשה את 'איש הברזל' הבא שלי, אבל מעריך שייקח כשנה וחצי. ייקח כמה שייקח".
יש משהו שתרצה להגיד לנו?
"שני דברים. אחד, שהחטופים יחזרו כבר הביתה. אומרים את זה כל הזמן וזה כבר קצת מתנגן ברקע אבל הכי חשוב. הדבר השני הוא שבתוכנית רואים חלק קטן מהתהליך אבל הטלת הזרקור על נושא הפצועים חשוב מאוד. רבים נוספו בשנה האחרונה וצריך לזכור שאנחנו בסך הכל בני אדם רגילים, אם רואים את הפציעה וגם אם לא".