הלילה, העיתונאית והמרצה סיון רהב-מאיר ובעלה, הפובליציסט והשדרן ידידיה מאיר, יעלו על המטוס לניו יורק ביחד עם חמשת ילדיהם ויעזבו את הארץ לשנה, וזאת לצורך שליחות מטעם תנועת המזרחי העולמי.

רגע לפני שהם יוצאים לכיוון שדה התעופה, התארחו השניים באולפן "חדשות הבוקר" וסיפרו על החודשים הארוכים שבהם התכוננו לנסיעה והתחושות לקראת העזיבה. "התייעצתי המון בחודשים האחרונים. זאת הרפתקה", הודתה רהב-מאיר, "אני בן אדם נורא חנון, בורגנית, מסודרת, גם בעלי, אנחנו די שמרנים. זו טלטלה. אנחנו הורים לחמישה. זה שילוב של כל מנעד הרגשות, געגוע להורים, לחברות, לשכנים ולמשפחות, אבל יש גם באוויר הרגשה של 'ואוו', שזה למטרה מסוימת, אנחנו לא נוסעים סתם. יש פה שליחות, חשיבות, משמעות. זה נותן כנפיים".

"אנחנו הולכים לבית שלא ראינו, בתי ספר וגנים לילדים שלא ראינו, שכונה שאנחנו לא מכירים. הכל נבחר דרך וואטסאפים", גילתה רהב-מאיר, "אנחנו מקווים שהתבססות שלנו שם תהיה טובה, כי המטרה היא לצאת ולפעול. אני מרגישה שלא באנו רק ללמד אלא גם ללמוד, השליחות היא גם להרצאות ולתורה אבל גם שליחות עיתונאית. מעניין אותי לסקר, לשמוע ולשדר חזרה".

ידידיה, איך אתה מרגיש לקראת הנסיעה הזו?
"אני מקווה שזה יום שמח, אני לא יודע. רק כשנגיע לשם אני אדע אם זה שמח או עצוב, יש כל כך הרבה נעלמים. איך הילדים יסתדרו, האם יהיה להם יותר טוב או פחות טוב".

מה גרם לשני אנשים מצליחים כמוכם להחליט לעזוב את הכל ולנסוע?
סיון: "אני לא מרגישה שאני עוזבת, אני מרגישה שאני מרחיבה. הקהל, העם היהודי, הרבה יותר גדול ממה שנמצא כאן בארץ. אני מתה על הקהל הישראלי ואמשיך לשדר את השיעורים מניו יורק, המסגרות יישמרו, אבל בשנה-שנתיים האחרונות התחלנו נסיעות כמעט כל חודש לקהילות בארצות הברית. זה פשוט קרה, קהילה רדפה קהילה, יצאנו למסעות כאלה קצרים כל פעם, וההרגשה היא שיש המון המון מה לעשות שם".

מה תעשו בניו יורק?
סיון: "תנועת המזרחי העולמי זה הארגון שמשגר אותנו, שהציע את הרעיון הזה של השליחות. הם אמרו, במקום כל הזמן להשאיר את החיים שלכם פה ולקפוץ כל פעם, תעשו רגע שנה אחת הפוך, כד להגיע בצורה יותר משמעותית למיליוני אחים ואחיות שלנו שנמצאים שם".
ידידיה: "מספרית, יש שישה מיליון יהודים שם. כשאתה נוסע לארצות הברית, מה שמדהים לראות זה את סיון נותנת הרצאה לקהל שלא מכיר אותה. כשהיא מדברת בארץ ובאים אלפים, זאת סיון מ"שש עם", מכירים אותה פה, שם זה אנשים שלא הכירו אותה דקה לפני. אתה רואה את החיבור. באנגלית היא אפילו יותר טובה".

סיון, את תפגשי בקהילות היהודיות שם גם קהלים שפחות פגשת כאן בארץ. אני מניח שיהיו גם שיחות לא פשוטות בין הזרם שבו את מאמינה לבין זרמים רפורמים כאלה ואחרים.
"חד משמעית. באתי להכיר ולשמוע בשמחה. כמו שכאן בארץ הזרם המושתק והגדול ביותר הוא הזרם המסורתי, נדמה לי שגם ביהדות ארצות הברית שומעים המון על אורתודוקסים ורפורמים והזרם הגדול, הקבוצה הגדולה ביותר היא מה שנקרא 'היהודי הלא משויך', שאין לו דובר או ארגון. בסיבובים שלי בארצות הברית פגשתי את הקבוצה הזאת, שהיא מרתקת אותי. היהודי שלא קשור לכלום, הוא בקמפוס, לא מזיז לו, לא משלם מס חבר לאף קהילה. זו קבוצה אדירה שאני מקווה מאוד לגעת בה".