שאול שאבי, אב המשפחה שאבדה הלילה בכנרת ואותרה אחרי תשע שעות חיפושים, שיחזר הבוקר את הרגעים הדרמטיים.

"היו פה ניסים ונפלאות. אין לזה הסבר מצד הטבע. חזרנו ממירון אחרי שהיינו שמה שלושים שעות, עבדנו לשם שמיים, עסקנו בחלוקת אוכל. החלטנו לצאת קצת לכנרת עם הסירה, להתפרק קצת מהלחץ, להוריד את המתח".

שאבי הוסיף כי "חצי שעה בדיוק אחרי שיצאנו, ב-16:00, היו גלים חזקים שהפכו את הסירה. מאז היינו על המים, אחזנו בידינו בסירה, שעה אחרי שעה, צועקים לבורא עולם שמישהו יראה אותנו. הכוחות שלנו אזלו, כל רגע ראינו את המוות מול העיניים".

לדבריו, "אף אחד לא ידע בכלל שאנחנו תקועים, הבנו שאף אחד לא רואה אותנו. ראינו סירות פה ושם אבל הגלים הסתירו אותנו. הדבר היחיד שהציל אותנו זה האמונה בבורא עולם, ביקשנו מהקדוש ברוך הוא שיציל אותנו. כשהגיעה החשיכה ראינו את כוחות ההצלה, צעקנו אבל אף אחד לא שמע ולא רואה אותנו. זה היה קשה".

מה אמרת לילדים בשעות הקריטיות האלו במים?
"היה קר במים, אבל לא חשבנו על הקור. הבטחתי להם שהשם יעזור, שהחסד ינצח. אמרתי להם שמי שמחלק אוכל לעניים, הקדוש ברוך הוא עוזר לו. 'השם יעזור, אני מבטיח לכם, אל תוותרו'. הם אמרו לי: 'אבא, זה קשה, אנחנו לא יכולים'. צעקתי ובכיתי להם: 'תחזיקו מעמד, השם איתנו, באים להציל אותנו'. היו רגעים שגם הם חיזקו אותי".

תאר את הרגע שבו ראית את סירת החילוץ מתקרבת.
"אספר משהו מרגש, אני מתרגש מלהגיד את זה: אחד מהחברים שעדיין בבית החולים, הוא כנראה היה הכי חלש, הוא לא אכל ארוחת בוקר. ברגע האחרון הוא אמר 'זהו, אני לא שורד' וצעק שמע ישראל. באותו הרגע הגיעו כוחות ההצלה. בכל הסיוט הזה שעברנו זה היה הרגע הכי מרגש, שבדקה ה-99 כשהוא כבר החליט שזהו, כוחות ההצלה הגיעו. תודה לכל כוחות ההצלה ולכל המסייעים שעשו, השתדלו והיו שליחים של בורא עולם".

אלדד איתן מרשות הטבע והגנים, שהגיע ראשון אל הקבוצה, סיפר: "היה מרגש, כמו סצינה שלקוחה מסרט. חיפשנו אותם הרבה מאוד שעות, תיחקרנו גם את החבר'ה שנשארו על החוף. היו שם נער ונערה שסיפרו לנו שהאבא והאחים שלהם נעלמו. הנערה הזאת ממש נכנסה לי ללב, היא מאוד התרגשה, מאוד חששה".

איתן הוסיף כי "חיפשנו אותם במשך שעות ובאיזשהו שלב בעזרת מכשיר לראיית לילה זיהינו משהו בלב הכנרת. שטנו לשם ופתאום התחלנו לשמוע צעקות 'הצילו, הצילו'. הלילה היה מאוד חשוך, לא ראינו אותם עד שהגענו מטרים מהם. לא חשבנו שנמצא אותם בחיים, הכנו את עצמנו נפשית למשהו אחר לגמרי. פתאום למצוא אותם בחיים, זה מרגש מאוד. הם היו בשוק טוטאלי, לא כל כך הבינו מה קורה. הם היו מותשים לחלוטין, ממש באפיסת כוחות".