עם פרוץ המהומות בערים המעורבות תוך כדי מבצע שומר החומות, בני סלמן, תושב חיפה, הותקף על ידי המון ערבי זועם ממש על יד ביתו. הוא הוכה על ידם באכזריות וננטש בחורשה, כשהתוקפים היו בטוחים כי נהרג. בנס, סלמן הצליח לקום על הרגליים ולגשת להזעיק עזרה - ועד היום הוא מאושפז בבית החולים, מנסה להתאושש.
"הלכתי לבקר את אמא שלי ברחוב אלנבי וראיתי הרבה אנשים שמתקהלים שם", שיחזר סלמן בשיחה עם נסלי ברדה ב"חדשות הבוקר", "הם קלטו אותי ורצו אליי כאילו הם רצים לעבר סדין אדום, כמו שור. בהתחלה באו שני אנשים ושאלו אם אני יהודי. ניסיתי להתנהג כמו שיכור ואמרתי להם 'כן, אני ערבי'. הם כמעט הלכו, אלא שאז מאחוריהם רצו אליי עוד 20-30 אנשים".
"כולם התנפלו עליי במוטות, בבעיטות, הרגשתי את הראש שלי עף מקצה לקצה", המשיך סלמן, "הרגשתי רק דם באוויר, עד שכבר לא הרגשתי את המכות ונפלתי. ראיתי שחור, דם ועצים מתחתיי".
במהלך התקיפה, ניסית להתחנן על חייך?
"הם באו להרוג, היה להם רצח בעיניים. אם הייתי מתנגד ונותן להם מכות ופוצע אותם, יש סיכוי שלא הייתי פה, הייתי מת. זה היה מרגיז אותם יותר".
כמה זמן הם הכו אותך?
"כמה דקות. התעלפתי, הם גלגלו אותי לשיחים ואמרו 'הוא מת, תעזבו אותו'. התעוררתי אחרי חמש דקות שבהן חלמתי על אמא שלי. התעוררתי בתוך דם ועצים ואמרתי לעצמי שאם לא אצא משם, יימצאו גופה, לא בן אדם חי. לא היה שוטר אחד בסביבה. בסוף החורשה יש את רחוב צה"ל, דפקתי על הבתים שם אבל הם פחדו לצאת. בסוף יצאה מישהי מלמעלה וצעקה 'מי זה?', אמרתי לה שאני צריך עזרה והיא הזמינה לי אמבולנס".
איך אתה מרגיש היום?
"עד עכשיו אני בגיהינום. אני אחרי ניתוח, הפה שלי סגור עם סיכות ומסמרים. במשטרה אומרים שישימו על התוקפים את היד, אבל גם שהפרקליטות תשחרר אותם. איפה הביטחון? למה שאחזור לחיות בישראל?".
אתה מפחד לחזור הביתה?
"הותקפתי 100 מטרים מהבית שלי. לא הלכתי להפגנות, לא הלכתי לחפש קטטה, לא הלכתי עם חבר'ה יהודים שבאו להרביץ לערבים ולא עם חבר'ה ערבים שבאו להרביץ ליהודים. בסך הכל הלכתי הביתה. אני רוצה שיהודי ירגיש שהוא יהודי במדינה שלנו, שיוכל ללכת גאה וזקוף ולא לעבור ליד ערבי ולפחד".