תקרית חמורה בנמל תל אביב בסוף השבוע: רוכב אופניים חשמליים בן 16 דרס ילדה בת ארבע ונמלט מהמקום. הילדה פונתה לבית החולים במצב בינוני. כעבור זמן קצר רוכב האופניים נתפס, נעצר על ידי המשטרה, נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים.

לפי עדי ראייה, רוכב האופניים נסע במהירות מופרזת, פגע בילדה, העיף אותה וברח. גל וענת קידר שהיו עדים לתאונה תיארו, "זה קרה ביום שישי, קצת לפני שש בערב. היינו עם הילדים בנמל וראינו שלושה רוכבי אופניים מגיעים במהירות מאוד גבוהה. אחד מהם נכנס בילדה קטנה ששיחקה שם".

"מהר מאוד הסיטואציה התפתחה לשתי סיטואציות שונות: אחת עם הילדה שנפצעה ואחת עם רוכב האופניים שפגע בה", סיפר גל, "אני הייתי עם האבא של הילדה שנפצעה וענת עם הרוכב שפגע. היא צילמה אותו, למזלנו, ואני מניח שזה עזר מאוד למשטרה למצוא אותו. במקביל האבא ואני ניסינו לראות מה עם הילדה. נסענו איתה לאיכילוב כדי שתקבל טיפול".

בדרך לבית החולים, מה שמעתם מהילדה? היא הגיבה לסביבה?
"מהרגע שהוא פגע בה ועד שהגענו לבית החולים היא לא הפסיקה לבכות. היא הייתה ממש במצוקה. ירד לה דם מאזור הפה, הסנטר התנפח, היא הייתה מאוד מבוהלת. כל מי שהיה בסיטואציה הזאת היה מאוד מבוהל. סיטואציה לא קלה לכולם".

ענת, מה אמרת לרוכב האופניים כשהתעמתת איתו?
"ניגשתי לרוכב אחרי שפגע בילדה, הוא בעצמו עף מהאופניים. בשניות שהוא כן נכח באירוע הספקתי לגשת אליו ולשאול לשמו. הוא ענה מאוד מהר את השם, ראו שבעצמו היה מבולבל מהסיטואציה. הוא קם כזה צולע, קצת קילל. גל שאל אותו מרחוק למה הוא רוכב ככה, ורוכב האופניים ענה, 'אין לי ברקסים'. תשובה מקוממת".

ניסיתם לרדוף אחריו כשברח?
"הוא הבין שאנחנו שואלים לשמו ושאני מצלמת, ביקשנו את תעודת הזהות כדי שיהיה קל לאתר וברגע הזה הוא הסתלק. לא התעמתנו איתו או ניסינו לעצור, בדיעבד כשגל ואני עיבדנו את האירוע עם עצמנו תהינו אם עשינו נכון, אם היינו צריכים לנסות לתפוס ולעצור אותו. בסיטואציה כזאת אתה לא יודע מול מי אתה עומד. עם הנער הזה היו עוד שני נערים, לא יודעת איך הם יכלו להגיב לסיטואציה הזאת ואם זה יכול היה להתגלגל לאלימות".

כשהמשטרה הגיעה הנער עוד היה שם או ברח מהזירה?
"הנער ברח מיד, הוא היה שם פחות מדקה לדעתי. במהלך הדקה הזאת הוא התעסק בעיקר בלהרים את עצמו ואת האופניים, לא היה שום עניין מצד הנער להישאר, לדאוג או לדרוש בשלומה של הילדה. הוא לא הסתכל על הילדה אלא הרים את עצמו, ניקה את עצמו וברח מהסיטואציה. הכל קרה בתוך שניות".

איך הילדים שלכם הגיבו כשזה קרה?
"הם עמדו מאוד קרוב לילדה שנפגעה, בקלות זה יכל להיות אחד מהם. התחושה כהורה היא כמובן מזעזעת, כהורים פעלנו בסיטואציה אף על פי שהילדה לא שלנו. הילדים התעניינו גם לאחר האירוע איפה זה עומד, מה המשטרה תעשה. בכל שיחה עם המשטרה הם התעניינו ושאלו, היו מאוד סקרנים וגם המומים. דקות ארוכות הם שתקו לפני שבכלל התחילו לדבר, לעכל ולעבד איתנו את הסיטואציה. שמחה שלפחות באירוע הכל כך מזעזע הזה הם ראו דוגמה ומופת לאנשים ואזרחים טובים והתנהלות משטרה שהייתה באמת ללא דופי. היה להם מודל טוב".