לילה קשה לקואליציה, עם שני הפסדים צורבים: האחד בהצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער על הארכת התקנות ביהודה ושומרון, והשני בהצבעה על מינויו של מתן כהנא לתפקיד שר הדתות. לפי ההערכות, הממשלה מתקרבת לימיה האחרונים.

לאחר נפילת חוק תקנות יו"ש, בעקבות התנגדותם של מאזן גנאים מרע"ם וג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ, ניר אורבך ואביר קארה התנפלו על גנאים וצעקו "בושה". אורבך פנה לחברי הכנסת מרע"ם והודיע, "אתם לא רוצים להיות שותפים. הניסוי איתכם נכשל".

ההצבעה על מינויו של כהנא לשר הדתות הפכה להצבעת אמון בממשלה לבקשתו של ראש הממשלה בנט. לראשונה, חברת הכנסת הפורשת עידית סילמן הצביעה נגד עמדת הקואליציה והעמידה את עצמה בסכנת הכרזה כפורשת מסיעתה, בדומה לעמיחי שיקלי. ההצבעה נפלה על חודו של קול - 55 מתנגדים ו-55 תומכים.

שר התפוצות נחמן שי נשאל הבוקר האם יש לממשלה סיכוי לשרוד. "אני מסרב להופיע להלוויה, מאמין שעוד לא כלו הקצין ונוכל להמשיך", הביע אופטימיות, "זה יהיה קשה, אבל עוד אפשר להציל את הקואליציה הזאת ואת הממשלה. מפלגת העבודה עומדת כגוש איתן ויציב בקואליציה, אבל זה כנראה לא מספיק. לא חושב שבחירות על סדר היום כרגע, מאמינים שנוכל לצאת מהבור ומהבוץ הזה וללכת הלאה, אבל ברור שיש שברים ובסדקים בקואליציה. או שנצליח לחבר אותם, או שנחפש את הפתרון הנכון".

"זה מצב מטורף שמרצ והעבודה מצביעות בעד התקנות ביהודה ושומרון, בזמן שהליכוד וש"ס מצביעות נגד. זה מעל ומעבר לכל דמיון. הם יורים לעצמם ברגליים, שורפים את המועדון. כל הביטויים האלה נכונים היום. הדברים האלה יקרים להם יותר ממה שהם יקרים לנו, אנחנו חושבים על שתי מדינות לשני עמים".

"הפרישות מהקואליציה לא מוסריות, אם יש בכלל מוסר בהקשר הפוליטי", אמר השר שי, "חברי כנסת שנכנסו על כרטיס אישי, לא התמודדו בפריימריז ולא הביאו שום תמיכה מהבית, קיבלו כרטיס חופשי לכנסת, לא יכולים לקחת את המנדט איתם. גם אם טכנית הם יכולים, מוסרות הם פוגעים עמוק בעצמם וגם בפוליטיקה הישראלית".

אורבך אמר שהניסוי עם חברי הכנסת הערבים נכשל. גנאים וזועבי לא מצביעים איתכם, איך אפשר לנהל ככה מדינה?
"עשינו ניסוי מעניין, מרתק וחשוב מאין כמוהו לחברה האזרחית במדינת ישראל, שותפות יהודית-ערבית בשלטון. אם הניסיון הזה ייכשל, זה יהיה מאוד עצוב. הממשלה שתבוא אחר כך כבר לא תספור את חברי הכנסת הערבים יותר, הם צריכים לדעת את זה. זה יהיה ימין מלא-מלא, הם ילכו למקומות אחרים. הם רק יוכלו להסתכל בגעגועים על ההזדמנות הגדולה שהייתה להם והחמיצו אותה. חברי הכנסת הערבים, אתם עוד תתגעגעו, אתם תשאלו את עצמכם בעוד שנה-שנתיים איפה הייתם אז ותישארו במדבר הפוליטי שלכם להרבה שנים".

לדעתך גדעון סער עם רגל וחצי בחוץ?
"קשה לצפות את הכיוון שגדעון הולך אליו. ישבתי איתו אתמול בבוקר בוועדת השרים לחקיקה, הוא ניהל דיון של כמעט שלוש שעות במקצועיות ובריכוז ולא ראיתי אצלו שום סימני חולשה. גדעון הוא איש פוליטי ממדרגה ראשונה, הוא יסתכל סביבו ויחליט מה הכי נכון. עד עכשיו הוא היה לבנה מאוד חשובה בחומה שבנינו, בלעדיו ובלי מפלגתו לא היה אפשר להקים את הקואליציה הזאת. אני מאמין שיש לו עדיין עניין בקיום הקואליציה, הוא יעשה חושבים יחד עם כל ראשי המפלגות והם יחפשו את הדרך הנכונה להמשיך ולקיים את הקואליציה הזאת".

מי אשם בפירוק הממשלה הזאת?
"אני לא עוסק כרגע במשחק ההאשמות הזה. היו שמונה מפלגות שהחליטו ללכת ביחד, והציבור צריך לבוא חשבון עם המפלגות האלה. אני חושב שהשותפות היהודית-ערבית חיונית למדינת ישראל. זה מיעוט גדול, יש לו זכויות משלו, והוא צריך להיות שותף גם בהנהגת המדינה. היו ונשארו פערים קשים בין החברה הערבית לחברה היהודית במדינת ישראל, ועלינו מוטלת החובה לסגור את הפערים האלה".

אמרת שמפלגת העבודה היא סלע איתן בקואליציה, אבל אנחנו רואים את העימות בין מיכאל ביטון למרב מיכאלי, כמו גם המריבות בינה לבין גנץ.
"לא מיכאלי הכריזה חרם על ביטון, אלא הוא הכריז חרם עליה. זה היה מיותר, לא במקום וגם לא נכון עניינית. תעריפי התחבורה הציבורית לא נקבעים בוועדת הכלכלה, אלא בוועדה ציבורית - וטוב הדבר. לא הבנתי מה בדיוק רצה ביטון באותו רגע, אבל המשבר הזה כבר מאחורינו. נכון, אנחנו לא נמצאים ברומן עם כל מפלגה ומפלגה. אנחנו מפלגות מתחרות, יש לנו רצון עז לחזור לכנסת הבאה, לכשיהיו בחירות, בכוחות גדולים ומחודשים. אנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה ושואלים לאן אבדו המנדטים שלנו, היינו פעם פי שלושה ממה שאנחנו היום. המנדטים האלה במרצ ובכחול לבן, אנחנו נחזיר אותם אלינו. זה חלק ממאבקי הכוח, זה לגיטימי בפוליטיקה".