הראיון שהעניקה לעופר חדד ב"מהדורה ראשונה" עם צאתה לסיני, הפך את הדסה בניזרי ("הדסה מסיני") לכוכבת רשת שסחפה המונים.
עכשיו, עם שובה ארצה, מסכמת הדסה את החופשה. "זה לחצות גבול ולחזור למציאות אחרת. חציתי בהלוך כבן אדם אחד ואני חוזרת כבן אדם סלב. באמת היה מטורף".
את מודעת לטירוף שעוררת פה בארץ בעקבות אותו ראיון?
"בארץ וגם במצרים. אני מתארת לעצמי שאם היה באזז כל כך מטורף מהתיירים ומהישראלים שהיו סביבי במלון ומחוצה לו, אז בארץ זה יהיה הרבה יותר".
ספרי קצת על החוויות מסיני.
"אגיד לך את האמת, חשבתי לנפוש, אבל לא באמת נפשתי בסופו של דבר. הייתי רוב הזמן על הטלפון, אז זה היה נופש מסוג אחר. הסרטתי ותיעדתי כדי לשתף עם כל העוקבים ועם כל הנתינים כמו שאני קוראת להם באינסטגרם, המעריצים החדשים".
רחמים על החברות שלך שבסך הכל רצו לנוח בסיני.
"את האמת שאני מרחמת עליהן מאוד, אולי יותר על חברה אחת כי השנייה הפכה ברבות החשיפה לסוכנת האישית שלי. דרכה עוברות כל העסקאות וכל הסלפים".
את מצליחה להבין מה יש בך שעורר כל כך הרבה אמפתיה ואהבה כלפייך?
"תראה, אין בן אדם מעיד על עצמו, אבל דבר אחד אני יודעת: אני מאוד מדבקת. אני בן אדם שאוהב לצחוק, בן אדם סוחף, אני כריזמטית. תמיד אמרו לי: "את צריכה להיות בטלוויזיה, את צריכה להיות שחקנית". זה משפטים שאני שומעת מאז שאני בת שלוש. אני יודעת שאני טובה לטלוויזיה ואני בטוחה שלא סתם עוררתי כזה גל. אני גם אוהבת טלוויזיה, אז נראה לי שזה אחלה, זה בסדר גמור ביחד".
איך התגובות במשפחה? אחרי הכל את באה מרקע חרדי. מה הם חשבו על החשיפה?
"המשפחה המצומצמת תומכת, הם גם מופתעים ממה שקרה כמו שאני עדיין מופתעת מהמכה הזאת, של פתאום לחבר את הטלפון במלון אחרי ארבע שעות בלי אינטרנט ולגלות שהטלפון שלי קורס ויש הצפה של הודעות, קישורים וצילומי מסך. לקח לי שתי שניות להבין מה קורה כאן, אז כל אחד מעכל את זה בקצב שלו. עכשיו אני צריכה להחליט האם אני ממנפת את זה או שאני ממשיכה את החיים שלי ברוגע ובנעימים".
יש לך התלבטות בכלל?
"כן, נראה שאני עוד צריכה לשקול את זה, אבל אין ספק שכשנפתחת הדלת צריך להשתמש בה בצורה ובאופן הכי ממנף".
היו אנשים שאמרו שהדמות שלך מתוכננת מדי. מה את אומרת לכל מי שחושב שזאת הצגה?
"כל מי שפגש אותי במצרים, בסיני, אמרו לי: "תגידי, זה אמיתי? זו באמת את?". אז כן, זאת אני. אני אמנם לא מסתובבת בצורה מוחצנת ומדברת ככה כל הזמן, ולא כל הזמן בתנועות ידיים מוגזמות, אבל אני יודעת שיש כמה דמויות בתוכי ואני יודעת לשלוף אותן בזמן הנכון".
מה החוויה הכי חזקה שאת לוקחת מסיני?
"הכי מצחיק היה כשקמתי בבוקר וראיתי בטלפון שלי בוואטסאפ שחברה שלי שלחה לי צילום מסך של כתבה מערוץ מצרי בערבית, על תיירת בשם הדסה שבאה לכבוש את האי סיני".
הרגשת בסכנה כשהיית בסיני?
"ממש לא, אני מתביישת קצת לומר את זה כי אני לא באה בהצהרה של "לכו לסיני, רדו לסיני, הכל בטוח שם", אני באה ממקום של חוסר מודעות, ממקום של: כולם עושים אז גם אני. להגיד שזה טוב? לא אומרת שזה טוב".
הדסה, מה המסר שלך לעם ישראל?
"זה מסר סאטירי. שאלתי את החברה שלי אסתי שנהפכה ברבות הימים האחרונים לסוכנת שלי, "אסתי, מה אנחנו צריכות לעשות כדי להישאר בכותרות?", ואז היא אמרה לי: "הדסה, הדבר הכי נכון לעשות זה להיחטף". אבל המסר האמיתי אליכם הוא: עם ישראל, עכשיו עברנו את חג הפסח, אני מאחלת לכם שגרה ברוכה, קיץ בריא, אוהבת אתכם ושנמשיך לשמוח ולצחוק כל החיים".
