בני משפחת רוזן-טל היו מחוסנים כולם נגד הקורונה, ובכל זאת נדבקו וסבלו מתסמינים קשים. האחים ליאור וליטל גילו לפני שבועיים שחלו בקורונה - וכך גם הוריהם המבוגרים. בתוך ימים ספורים מצבם הידרדר.
"ליטל הגיעה מאוסלו כשהיא מחוסנת בחיסון מודרנה וככה זה התגלגל", תיאר ליאור ב"חדשות הבוקר", "ביום חמישי לפני שבועיים היינו כולנו עם חום גבוה, למעט אמא וליטל שקיבלו אותו קצת יותר מאוחר. פינו את אבא ואותי למיון בהלל יפה, אבא נשאר מאושפז כי יש לו רקע של מחלות לב והלב שידר קצת מצוקה".
"אמא הצטרפה אל אבא ביום שני בערב. היא עוד הספיקה לאכול ארוחת ערב, וביום שלישי לפנות בוקר נכנסה למצוקת נשימה", המשיך ליאור, "היא הייתה מורדמת ומונשמת, בחמישי סבלה מכשל מערכות ונכנסה לטיפול נמרץ קורונה. בשבת בצהריים הלב שלה כשל והיא נפטרה. מצד אחד זה עצב גדול מאוד, מצד שני היא הייתה חולת סרטן ובמובן מסויים הקורונה גאלה אותה. בצער אני אומר את זה".
מאילו תסמינים סבלתם?
ליטל: "הגעתי מנורווגיה עם חיסון טרי, שבוע בערך אחרי שהתחסנתי. רציתי להגיע לארץ כמה שיותר מהר בגלל שאמא חולה. לא יודעת אם זה בגלל מצב בריאותי או בגלל שהחיסון שלי היה טרי, אבל לא הרגשתי כלום בהתחלה. עשיתי בדיקה לפני טיסה, חשבתי שאחזור חזרה לנורווגיה, ואז גיליתי שאני חולה".
ליאור: "אצל אבא ואצלי זה היה כמו שפעת קשה. היה לנו חום מאוד גבוה, הגענו למיון עם 39.9 מעלות חום, כמעט 40. אצלי הייתה גם תופעה של תתרנות. עד לרגע זה אני קומסי-קומסה עם הריח והטעם".
על אף שחליתם, נתנו לכם לפגוש את ההורים בבית החולים?
ליטל: "צריכים להגיד תודה לבית החולים הלל יפה. זה היה ממש כמו 'מבצע סבתא'. בדרכים לא דרכים נתנו לנו להגיע אליהם למחלקה, כך שלא ניפגש ולא נפגע באף אחד בדרך. זה משהו שאני לא מאחלת לאף אחד".
ליאור: "הם היו במחלקת קורונה, חדר ליד חדר. משרד הבריאות הפיק לקחים מהגלים הראשונים, כשאנשים נפטרו ללא בן משפחה. הייתה אפשרות להגיש בקשה חריגה - להגיע לבית החולים עם קורונה כדי לבקר קרוב שעל ערש דווי. הביקור תוכנן להיות שעתיים, אבל התנחלנו קצת בפנימית ג'. בעזרת הצוות, הצלחנו להישאר עד הסוף".
מה המסר שתרצו להעביר?
ליאור: "שלושה מסרים לעם. הראשון - זה כאן. השני - הגיל השלישי צריך להיזהר, כי זה יותר קטלני עם מחלות רקע. השלישי - יש להדק מסיכות ולשמור על מרחק והיגיינה".