ביוני 2015, בעת ששירת כלוחם מג"ב בעיר העתיקה בירושלים, הסתער על רז ביבי מחבל ודקר אותו בגב שמונה פעמים. ביבי נפצע אנושות אבל הצליח לנטרל את המחבל ועל הפעולה הזו זכה בצל"ש ממפכ"ל המשטרה. ארבע שנים אחרי, בחר ביבי בצעד יוצא דופן לקעקע על זרועו את הסכין שבאמצעותה דקר אותו המחבל.
"בזמן האחרון ראיתי כמה לוחמים שאני מכיר ונפצעו חורטים את הרגע המרגש שלהם, של הפציעה ושל הניצחון של החיים, על הגוף שלהם", סיפר ביבי ב"חדשות הבוקר". "חשבתי שזה יכול לתת לי אנרגיות כל בוקר כשאני קם להמשיך את החיים. אחרי הירי שלי לעבר המחבל הייתי שרוע על הרצפה במשך דקה וחצי, עד שהגיע שוטר והציל אותי. בהתחלה הרעיון היה לעשות קעקוע של כנפיים, כי בעצם אלוהים שלח אלי מלאך, אבל זה לא כל כך הסתדר. הייתה לי תמונה של הסכין עצמה שאיתה נדקרתי, מצאו אותה בזירה עם טיפות של דם, הלכתי עם זה למקעקע ועלה לנו הרעיון לעשות אותה. טיפות הדם על הסכין סימלו לי שאלה טיפות הניצחון".
זה די קשוח, לקעקע את הנשק שיכול היה לסיים את החיים שלך.
"בן אדם שחווה אירוע כזה בשירות ולא רוצה להסתגר בעצמו, מנסה לראות רק את האור ולא את החושך בחיים, זה משהו שיכול להועיל לו ביום יום. בוקר בוקר אני רואה את זה מול הפנים שלי, זה סוג של תרפיה, מלחמה יום יומית בראש. זה נותן לי יותר מוטיבציה לחזור לחיים הרגילים, לשיקום הממש משמעותי, לראות את ההבדלים בין היד הבריאה לפציעה וזה נותן לי אנרגיות להמשך".
איך הרגשת בזמן שקעקעו אותך?
"באותם רגעים אתה מריץ בראש את האירוע עצמו, נזכר באותם הרגעים והתחושות שעשו רעידות בגוף. מבחינת התחושה עצמה, זו מחט שנחרטת לך בגוף, זה טיפה הזכיר לי גם את האירוע עצמו, את אותם הרגעים שסכין חדרה לגוף שלי".
עד כמה הפיגוע עדיין מלווה אותך ביום יום שלך?
"זה תוקף אותי כמעט כל לילה, זה גם בתחושות ביום יום. כשמישהו תוקף אותך מאחורה, מאחורי העורף, אז תמיד יש בך את האינסטינקט שאולי מישהו מתקרב אליך מאחורה. אתה דרוך".
כשאתה מסתכל על הקעקוע עכשיו, מה עובר לך בראש?
"קעקוע של ניצחון, חד משמעית. ניצחתי את הטרור בפן האישי. אם שואלים אותי אם הייתי רוצה להתגייס מחדש, חד משמעית הייתי הולך על אותו התפקיד, אותו הסיכון. הרגשתי שמנעתי פיגוע משמעותי יותר".