ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (רביעי) כי ישראל תחל לחסן את אזרחיה בתאריך 27 בדצמבר בקצב של 60 אלף חיסונים ביום. היום צפוי לנחות בישראל משלוח חיסונים נוסף וגדול יותר מזה של אתמול כשבמקביל, קופות החולים נערכות לקראת האופרציה הגדולה והמורכבת של חיסון האזרחים. פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא, ד"ר מירי מזרחי ראובני, ראש חטיבת הבריאות בקופת החולים מכבי ונחמה רונן, יו"ר קבוצת "ממן" שמנהלת את מבצע החיסונים, השיבו ב"חדשות הבוקר" לשאלות הבוערות בנושא החיסון.

איך נערכים בקופות החולים למבצע החיסונים?

ד"ר מזרחי ראובני: "קופות החולים נערכות בכוחות מתוגברים לביצוע חיסוני הקורונה. המבצע ייעשה בצורה מדוקדקת מאוד, הקופות נערכות לכך בצורה מפורטת. במכבי יהיו 70 עמדות לביצוע חיסונים ברחבי הארץ לאורך שעות מרובות במהלך היום. שינוע החיסונים יתבצע בעזרת משרד הבריאות ובחלקו גם על ידנו, כדי להוביל את החיסונים בבטחה ובטמפרטורה הנכונה. אנו נערכים עם כוח אדם מתוגבר כדי לבצע את החיסונים".

האם לחיסונים יש תופעות לוואי לטווח הארוך?

ד"ר מזרחי ראובני: "תופעות הלוואי הידועות לנו הן קלות, כמו בכל חיסון אחר: חום מקומי, אדמומיות מקומית, אולי גם חום סיסטמי, קצת כאבי ראש וכאבי שרירים. אלו תופעות שבדרך כלל חולפות תוך כמה ימים. יש לציין כי תופעות הלוואי של מחלת הקורונה באם חולים בה קשות יותר. שיעורים גבוהים מהאוכלוסיה שחולה בקורונה לוקה בעייפות, בתשישות ובבעיות נוספות כמו בעיות זיכרון והפרעות בריכוז".
פרופ' אפק: "מעקב ארוך טווח אין לנו כי רק עכשיו נוצרו החיסונים. מה שכן, הבטיחו לנו שתמשיך להיות שקיפות ומעקב אחרי 44,000 האנשים שהיו חלק מהניסוי של 'פייזר'. יעקבו וייראו האם יש להם תופעות לוואי ארוכות טווח. בינתיים לא נמצאו תופעות לוואי משמעותיות".

האם אישה שמתכוונת להיכנס להיריון יכולה להתחסן?

פרופ' אפק: "כרגע כן. הסיבה שלא אומרים לנשים בהיריון להתחסן היא כי הן לא היו חלק מהקבוצה שנמצאה בניסוי שלב 3 של 'פייזר'. מי שרוצה להיכנס להיריון, כרגע אין מניעה שתתחסן אבל היא צריכה להיזהר כמובן".
ד"ר מזרחי ראובני: "אישית, אני לא ממליצה לנשים שמעוניינות להיכנס להיריון להתחסן. מניחה שבהמשך השנה יתקבלו חיסונים שנבדקו גם על נשים בהיריון ואז יהיה אפשר להגיד בבטחה שגם מי שרוצה להיכנס להיריון יכולה להתחסן".

האם המדינה תפצה אותי אם אפגע מהחיסון?

פרופ' אפק: "כרגע אין מנגנון לפצות את האנשים. היו מנגנונים כאלה למחלות בעבר והיה פיצוי עליהן, זה אחד הדברים שהמדינה צריכה לשקול".

למה ילדים הם לא בין המתחסנים הראשונים?

ד"ר מזרחי ראובני: "כיוון שילדים לא נבדקו בניסויים הראשונים. בהמשך השנה אני בטוחה שנוכל לחסן גם את האוכלוסיה הזאת, הגיעו תוצאות של ניסויים נוספים שבהן ראו שזה בטוח. איגוד רופאי הילדים הוציא המלצות מאוד ברורות לגבי תמיכה בביצוע החיסונים על ידי ההורים של הילדים. ילדים מעל גיל 16 כן מתחסנים ובהמשך השנה נחסן גם ילדים בגילאים נמוכים יותר".
פרופ' אפק: "ילדים לא היו בקבוצה שהייתה חלק מהניסוי, אבל אני בטוח שבעתיד יבדקו גם את הנקודה הזאת. דווקא בניסוי של 'פייזר' הראו שבקבוצה היותר מבוגרת, היעילות הייתה גבוהה יותר ותופעות הלוואי הקלות נמוכות יותר".

את החיסון יש לקבל בשתי מנות. מהו פרק הזמן שצריך לעבור בין חיסון א' לחיסון ב'?

פרופ' אפק: "ב'פייזר' - 21 ימים, ב'מודרנה' כנראה ש-28 ימים. צריך לתכנן את הפער הזה בזמנים וזה חלק מההיערכות הלוגיסטית של קופות החולים ובתי החולים, לדעת מתי להזמין את האנשים לפעם הבאה".

לבתי החולים הגדולים יש היערכות רחבה, איך מוודאים שהחיסונים יגיעו לפריפריה?

רונן: "בדיוק כמו שאזרח שגר בקריית שמונה או באילת קונה חבילה דרך האינטרנט ויום מהגעתה לישראל היא מגיעה אליו הביתה. אותו הדבר בחיסון. בישראל זה עניין של ארבע-חמש שעות נסיעה ממרכז הארץ לכל כיוון שהוא. הבעיה היא איך שומרים את החיסונים בקירור המקורי שלהם בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות, אבל קופות החולים ובתי החולים נערכו לזה".

ישראל מדינה חמה, איך החיסונים יישמרו בטמפרטורה הנכונה?

רונן: "אחד האתגרים הגדולים מעבר לפיתוח החיסון היה פיתוח מארז מיוחד שישמור על החיסונים בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. החיסונים מגיעים מראש במארז ששומר על הטמפרטורה הזאת. יש אתגר לוגיסטי מבחינת מהירות, כי מהרגע שמטוס נוחת לוקח כמה שעות עד שפורקים אותו ומעבירים את מה שיש עליו לאחסון במקומות השונים. פה צריך לפרוק את המטוס בזמן הכי מהיר שיש, תוך שעה-שעתיים, ואת המשטחים והארגזים עם החיסונים יש להעביר מיד לקירור. הארגזים יועברו ישירות לקרונות מקוררים, הם לא יהיו לרגע על הקרקע או בשום מקום אחר שאינו תחת בקרת טמפרטורה".

מה הסכנה באם החיסונים לא יישמרו בטמפרטורה מינוס 70 מעלות?

פרופ' אפק: "ברגע שהטמפרטורה יורדת לאורך זמן, החיסונים מאבדים את האפקטיביות. צריך לשמור על החיסונים עד שמתחילים בתהליך השימוש, ולזה סלא וטבע ערוכות וכמובן בתי החולים וקופות החולים. מהרגע שמוציאים את החיסונים, יש לנו מספר ימים לחסן. הם יגיעו בקבוצות גדולות והמשימה תהיה לחסן כ-1,000 איש בטווח של מספר ימים".

באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם ניתן לעבור בדיקת קורונה: