אין גבול לחוצפה: המחבלת אסראא ג'אבאס שפוצצה בלון גז שהוטמן במכוניתה ופצעה את השוטר משה חן, דורשת משב"ס לממן לה ניתוח קוסמטי. אחרי שסורבה פעמיים, עתרה באחרונה לבית המשפט העליון.
ג'אבאס תכננה לפוצץ את בלון הגז ליד טרמפיאדה של חיילים, סמוך למעלה אדומים. בזכות הערנות והתושייה של משה שהזיז אותה לצד הכביש, נמנע אסון גדול. משה, שקיבל צל"ש מהמשטרה בזכות פועלו, סובל מאז הפיגוע מפציעות קשות, כולל כוויות בפנים ובחזה. עצם המחשבה שהמחבלת תזכה לניתוח, בעוד שהוא עצמו נדרש להיאבק על העלאת אחוזי הנכות שלו מול משרד הביטחון, מזעזעת אותו.
"אני נסער וכואב, מרגיש מבוזה ומרומה. אני סובל מפוסט טראומה וכאבי ברכיים. הייתי שוטר, רצתי מרתון, הכל נגמר לי. אני צריך עכשיו לטפל בעצמי, ללכת לפסיכיאטר. הייתי מוותר על כל זה. אני מדבר לא בשמי אלא בשם כל נפגעי הטרור: בן אדם עושה פיגוע ויוצא יפה מהכלא, עם תואר, ואנחנו ממשיכים לסבול. באופן אישי הייתי צריך להוכיח למשרד הביטחון כל דבר כדי להרים את אחוזי הנכות. במקום להרים, מורידים לי אותם. אם אלך לערער במשרד הביטחון יגידו לי: תשמע, במקום 42% תקבל 35%".
איך תגיב אם יאשרו למחבלת את הניתוח?
"עם כל הכבוד והסימפתיה שקיבלתי מעם ישראל וממשטרת ישראל, אני אחזיר את הצל"ש לשר המשטרה ואגיד לו: בבקשה, אני מדבר פה בשם עם ישראל ונפגעי הטרור. אני מקבל אלפי הודעות מאנשים שאומרים - 'משה, אל תוותר'. אני לא הולך לוותר בשום אופן".
מה אתה זוכר מבוקר האירוע?
"זה קרה בשנת 2015, בשבע בבוקר. הבחנתי בנהגת שמשתוללת בכביש, נוסעת פעם ימינה ופעם שמאלה, נכנסת במכוניות. הייתי שוטר תנועה אבל לא באתי לתת לה דוח באותו הרגע, כי חשבתי שאולי היא צריכה ללדת ובדרך לבית חולים. בכלל לא חשבתי שהיא ערבייה, הייתה לה מטפחת על הראש".
ניגשת לדבר איתה?
"אמרתי לה: גברת, קרה משהו? היא ענתה לי בערבית, 'מה אכפת לך אתה?'. אמרתי לה לעצור בצד, להכין את הרישיונות ולהציג את עצמה. היא ניסתה להתחמק. עצרתי את התנועה והזזתי את המכוניות הצידה. תוך כדי הוויכוח בינינו, כשהיא כביכול מוציאה את תעודת הזהות מהתיק, יצא עשן לבן מהאוטו. חשבתי, בטח הרדיאטור התקלקל ויוצא עשן מהמנוע, אבל פתאום מצאתי את עצמי בתוך כדור אש, כולי שרוף. עפתי כמה מטרים מהמקום".
מנעת פיגוע גדול.
"לאחר מכן התברר שהיא רצתה לפוצץ את זה ליד טרמפיאדה של אוטובוסים עם חיילים. בשעת הפיגוע אמרתי לעצמי: משה, קום, לא קרה כלום. אתה סובל מאש בפנים, נפגעת ברגליים, אבל קום ותהיה גיבור. אל תחשוב על כלום".
מה עשית ברגעים האלה?
"עצר לידי נהג משאית, איש מג"ב. אמרתי לו להביא מטף כיבוי. רצתי לכיוון האוטו עם מטף הכיבוי כשאני שרוף בפנים. הצלחנו לכבות את האוטו. תוך כדי, צעקתי לכולם לברוח. ביקשתי מנהג אוטובוס שייפתח את הדלתות כמה שיותר מהר. אנשים במכוניות היו בהלם, בפאניקה. צעקות, השתוללויות. אני כולי בוער וסובל מכאבי תופת, אבל אמרתי לעצמי: משה, תמשיך הלאה, אתה יכול. המשכתי, הרחקתי את האנשים וסגרתי את הכביש משני הכיוונים, על מנת שהכוחות יוכלו לנסוע בניגוד לכיוון התנועה. רק אחרי שש דקות פינו אותי לבית החולים".
אתה זקוק לניתוח נוסף, ולא אישרו לממן לך. יכול להיות שהמחבלת תקבל ניתוח ואתה לא?
"אני זקוק לכמה דברים, אבל לא רוצה לעשות יותר מדי רעש כי אני מטופל עם עורך דין. אני מקווה שבמשרד הביטחון יפנימו את הרפורמה של הנפגעים, ישמעו אותנו ויבינו יותר טוב. אני לא מייצג את עצמי, אלא את כל עם ישראל".