לפחות 212 חטופים מוחזקים ברצועת עזה, כשמצבם הבריאותי והנפשי אינו ידוע. בין החטופים, בני הזוג אוהד ורז בן עמי שאף תועדו במצלמות המחבלים בעת חטיפתם לתוך הרצועה. בתם, נטלי, תיארה את השעות האחרונות שבהן עוד הייתה עימם בקשר.
"ההורים שלי היו בבארי בדיוק כשנסעתי לחבר שלי בנחל עוז. הוא יצא מהצבא לסוף שבוע. בשעה 06:00 בבוקר העיר אותנו מטח צבע אדום, מלא בומים. לזה אנחנו כבר רגילים, זה היה נראה נורמלי, אבל זה כן היה חזק הפעם. באיזשהו שלב כתבו לנו שיש חדירת מחבלים. בכל הזמן הזה ניסיתי לתקשר עם אמא שלי. מדי פעם היא ענתה, מדי פעם לא. היא שלחה לי הודעות: 'אל תצאו, בשום מצב שאתם לא יוצאים מהממ"ד'. היא אמרה לנו שיש מחבלים גם בקיבוץ בארי. הבנו שזה לא רק בנחל עוז, שזה בכל היישובים סביבנו".
"דיברתי עם ההורים בטלפון, הם בעיקר לחשו. הם כתבו לי בהודעות שיש מחבלים מחוץ לבית, בכל השכונה, שהם מנסים להיכנס לתוך הבית. מאז אחותי המשיכה את השיחה איתם, ולא אני. זו הייתה התקשורת האחרונה איתם".
יצאו סרטונים שלהם מובלים לתוך עזה.
"ראו את אמא שלי בסרטון, יחפה, כשמובילים אותה בכוח. אמא שלי אישה חולה, יש לה גידולים בראש. לא סרטניים, לא יודעים מהם, אבל אם היא לא מקבלת את התרופות שלה היא בכאב עצום. חשוב שיביאו את התרופות שלה לשם, שהיא תוכל לקבל אותם, כדי שהגידולים שלה לא ימשיכו לגדול וכדי לחסוך ממנה טיפה מהכאב".
איך ישנים בלילה? איך מכילים את זה? איך מחזיקים מעמד?
"אי אפשר להתמודד עם זה. כולנו בוכים פה כל יום. זה בא בגלים, לפעמים את שוכחת מזה ויש קצת שמחה ואושר, הילדים משחקים פה בגינה, אבל לפעמים זה פשוט מכה בך. זה עדיין לא נקלט. חברה טובה שלי, תכלת, נהרגה, וזה לא נקלט. אני עוד לא מבינה את זה שהיא לא פה איתי. אני מאמינה שיום אחד נחזור לקיבוץ ונבנה אותו מחדש. זה יחזור להיות הקיבוץ שהיה. אנחנו לא מפחדים, אנחנו חזקים במצב הזה. זה הבית שלנו, המקום שגדלתי בו. אין שום אופציה לא לחזור".
מה את חושבת שעובר על ההורים שלך עכשיו? איך הם מעודדים את עצמם בסיטואציה הזו?
"אני מאמינה שהם חושבים שאיתנו הכל בסדר. אולי הם גם רואים אותי עכשיו, הלוואי. אין באמת איך לעודד את עצמך בתקופה הזאת, לא אנחנו פה ולא הם שם".
מה את רוצה לבקש מהמנהיגים שלנו?
"תחזירו את ההורים שלי ואת האנשים שחשובים לנו כאן. הקיבוץ שלנו זה כמו משפחה. כל בן אדם שנהרג, שנחטף, שנרצח, חסר. תעשו כבר משהו עם זה, לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה את ההורים שלי בחזרה, אני צריכה אותם. אני לא יכולה להישאר יתומה. לפחות תביאו לאמא שלי את התרופות שלה, בבקשה".