לפני מספר חודשים התבשרו בני הזוג איגור ושרון פרץ כץ כי איגור חלה בסרטן. בין הטיפולים נסעו עם ילדיהם לקמפינג בצפון ושחו במעיינות גני חוגה. טבעת הנישואים שענד איגור על אצבעו אבדה במי המעיינות ובני הזוג היו משוכנעים כי איבדו אותה לתמיד.
"יום לפני ראש השנה התאשפזתי בבית החולים וקיבלתי את הבשורה שחליתי בסרטן בראש. תוך כדי הסיוט שאנחנו עוברים, בין הטיפולים, אנחנו מנסים לקיים שגרת החיים. החלטנו בפסח לארוז את הילדים ולעלות לצפון, לקמפינג. זו מסורת אצלנו במשפחה, אנחנו משפחה מטיילת ואוהבים את המקום הזה", תיאר איגור ב"חדשות הבוקר" איך החל הסיפור, שפורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מאמאצחיק".
"עלינו לגני חוגה, יש שם בריכות ממש נחמדות. באחת השחיות שמתי לב שהטבעת שאני כל כך קשור אליה, שקיבלתי מאשתי היקרה, נעלמה לי", המשיך איגור, "באותו הרגע התחלנו לחפש את הטבעת, אבל לחפש אותה בתוך המים זה לא פשוט בכלל. עומק המים חצי מטר ולא היינו בטוחים איפה לחפש. למטה יש חצץ. לחפש טבעת קטנה, זה ממש לא פשוט. נאלצנו לעזוב ולחזור הביתה מאוכזבים. הזמנו טבעת חדשה".
"אנחנו גרים ביישוב בת הדר שליד אשקלון. זה שעתיים וחצי נסיעה מהמקום הזה. אשתי השאירה הודעה להנהלה של גני חוגה, שיצרו איתנו קשר וסיפרו שהם עושים עבודות תחזוקה ומייבשים את הבריכות. הם הזמינו אותנו לחזור לשם".
איך השגתם את גלאי המתכות?
שרון: "הם אמרו לי: 'אנחנו עושים ניקיון תחזוקתי, מייבשים את הבריכות, תנסי להשיג גלאי מתכות ותבואו'. יש לי אח שיש לו הכל, הוא אירגן לנו גלאי מתכות. לא האמנו שנמצא את הטבעת. כשהם אמרו לי שמייבשים את הבריכה הופתעתי מאוד. קפצנו על המציאה, אבל לא היינו אופטימיים בכלל. אמרנו: נעשה וי כדי לדעת שניסינו להשיג את הטבעת".
כמה שווה הטבעת הזאת?
"לא הרבה, אבל יש לה ערך סנטימנטלי - בעיקר לאור העובדה שאיגור מוגדר חולה סופני. הרופאים לא יותר מדי אופטימיים במקרה שלנו, אבל אנחנו כן בוחרים בחיים. בוחרים להילחם, בוחרים להאמין. לטבעת יש ערך רגשי מאוד גבוה מבחינתנו".
תוך כמה זמן מצאתם אותה?
שרון: "יחסית לא הרבה זמן. ידעתי פחות או יותר איפה הטבעת נפלה. ניסיתי להרים אבנים בידיים, למצוא את הטבעת. לא עניין אותי כלום. בינתיים איגור היה עם הגלאי".
איגור: "הסתובבתי עם הגלאי וברגע שצפצף אשתי קפצה לחפש שמה בין האבנים. לא ראו את הטבעת בכלל, בגלל שהייתה כמה ימים טובים בתוך הבריכה ואיבדה את הברק שלה לגמרי. פתאום אשתי אמרה שיש משהו שדומה לטבעת. אתה לא יודע כמה שמחה זה הוסיף לי. לטבעת הקטנה הזאת יש המון ערך סנטימנטלי".
המקרה הזה הוכיח שגם כשמשהו נראה אבוד, תמיד יש סיכוי שזה יסתדר.
שרון: "כנגד כל הסיכויים אנחנו גם ננצח את הסרטן. שלחנו את הביופסיה לגרמניה, אנחנו מחכים לתוצאה ומקווים שיאשרו שאנחנו מתאימים לטיפול. במידה וכן, נחיה שנה וקצת על קו ישראל-גרמניה במטרה לנצח".