אלין קמינקר בת ה-15 עשתה את דרכה חזרה לביתה שבנתניה בשעת לילה מאוחרת, כשלפתע הבחינה בגבר זר שעוקב אחריה. הגבר נכנס אחריה לבניין שבו שהיא מתגוררת ועלה איתה במעלית תוך שהוא נועץ בה מבטים מטרידים. לולא התערב אביה ראובן, הסיוט הזה היה יכול להסתיים בצורה אחרת לגמרי.
"בשעה 23:00 בלילה יצאתי מהסקייטפארק שליד הבית שלי ובאמצע הדרך, במקום חשוך שאין בו פנסי רחוב, הרגשתי שמישהו מסתכל עליי", תיארה אלין ב"חדשות הבוקר", "הסתכלתי הצידה וראיתי מישהו על אופניים נוסע לידי, בקצב שלי, ומסתכל עליי. הרגשתי שהוא נעלם לי מזווית הראייה, המשכתי קדימה וכשבאתי להיכנס הביתה ראיתי אותו עומד שם, מחכה. עשיתי את הקוד לבניין, נכנסתי פנימה - והוא אחריי".
"בהתחלה חשבתי שזה צירוף מקרים", הודתה אלין, "חשבתי שאולי חבר שלו גר בבניין הזה, כי אותו לא ראיתי מעולם. נכנסתי למעלית והוא אחריי. הוא לא לחץ על שום קומה. הייתי כל כך בלחץ ששמתי אוזניות על פול ווליום ושלחתי הודעה לאבא שלי כדי שיבין את הרמז. כתבתי לו - 'אבא, צא החוצה, אני באה'. אף פעם לא כתבתי לו משהו כזה. כשנכנסתי הביתה ביקשתי מאבא שייצא כי מישהו עקב אחריי עד הבית".
ראובן, מתי הבנת שקורה משהו חריג?
"הבת שלי נכנסה נסערת עם דמעות בעיניים ואמרה, 'אבא, מישהו עוקב אחריי, הוא היה איתי במעלית'. טסתי החוצה ומצאתי אותו בקומה שלנו. התעמתתי איתו, שאלתי - מה אתה עושה פה? הוא גמגם, 'אני סתם פה'. אלין יצאה החוצה, שאלתי אותה אם זה הוא וכשהיא ענתה שכן ריתקתי אותו. הוא ניסה לברוח, עשיתי מעצר אזרחי. זה אינסטינקט אהבי. הוא מלמל, 'לא נגעתי בה'. כלומר, כן הייתה כוונה. 'לא נגעתי' זה גם מה יכול היה לקרות. כל הנורות נדלקו לי".
עכשיו הוא תובע אותך.
"באותו יום כשבאתי לשוטר ושאלתי איפה הוא, אמרו לי - 'שיחררנו אותו'. השוטרת אמרה לאשתי, 'הוא לא נגע בה, לא עשה עבירה'. שאלתי אותם - איך זה הגיוני? ראו הכל במצלמות. תעכבו אותו, תשאלו שאלות. גם לכם יש ילדים. כשבאתי לתחנה למחרת השוטרת צחקה ואמרה, 'הוא הגיש נגדך תלונה בארבע לפנות בוקר'. אני אתמודד עם ההשלכות של זה. זאת הבת שלי, כל אבא וכל אמא היו עושים את אותו הדבר".
אותו גבר מסתובב כרגע חופשי. אלין, את מפחדת?
"מאוד. אני לא יוצאת מהבית כבר, גם לא כדי לצאת עם הכלבה או לזרוק את הזבל. אחרי העבודה אבא שלי בא לקחת אותי".