פיגוע הירי בבית אל: מחבלים פלסטינים פתחו באש לעבר סוכה בחצר בית ביישוב. מהירי נפצע יונתן נזרי בן ה-25, למרבה המזל לא היו נפגעים נוספים. צה"ל השיב באש לעבר המחבלים והרג אחד מהם: פעיל החמאס קייס שג'עאיה.
בהמשך עצרו לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב חשוד נוסף בירי: מוחמד עודה, תושב הכפר דיר-ג'ריר. עודה נתפס עם שני סייענים נוספים ובביתו נמצאו אמצעי לחימה, מדים וחומרי תעמולה. החשודים הועברו לחקירה.
אב המשפחה, דוד נזרי, שיחזר הבוקר: "ישבנו בסוכה 16 נפשות, כל הילדים והנכדים שלי. שמחנו, שרנו, כמו כל עם ישראל, כשברגע אחד הכל התהפך לנו. שמענו צרור אדיר שאי אפשר היה להתבלבל, הוא כוון במדויק לתוך הסוכה. היריות נורו מהכפר ממול".
"ראיתי שבני יונתן, יוצא יחידה מובחרת, חטף בלחי. הוא עשה תנועה עם היד לכיוון הלחי וכך הבנתי שהוא נפגע. הוא צעק חזק וברור - 'ואוו, תצאו מהסוכה'. אחרי ההלם הראשוני, עפנו לכיוון הממ"ד שבתוך הבית".
יונתן, איך הצלחת על אף הפגיעה לגלות תושייה ולפנות את כולם?
"אשתי הייתה לידי, הילד היה על הברכיים - זה היה מאפס ל-100 ברגע. מאווירת חג של שאנטי לאווירת חירום, לפנות את כולם מהסוכה כדי שנוספים לא ייפגעו".
הוציאו לך את הרסיסים?
"כרגע הרסיס נמצא בתוך הלסת. זה מציק לי בלסת, אבל העדיפו לא להתעסק עם זה כרגע כי אין יותר מדי דחיפות. הניתוח דורש מורכבות מסוימת. פרט לכאבים בלסת התחתונה אני מרגיש בסדר גמור, היה פה נס אדיר. הקדוש ברוך הוא היה איתנו, ואנחנו מודים על הדבר הזה וטיפה שוכחים מהכאבים שמלווים אותי".
בזמן שבוצע הירי צלפים של צה"ל היו על הגג והשיבו אש.
"באותם רגעים ממש ישבו בגג בניין סמוך צלפים ששוהים שם כבר שבועיים ומחכים לאותה חוליית מחבלים. באותו הרגע הם ניטרלו את האירוע בגבורה גדולה".
כלומר היה מידע מודיעיני שמתכוונים לירות עליכם מהכפר הסמוך?
דוד: "לא היינו מודעים לזה. קיבלנו את המידע בדיעבד ממפקדי אוגדת איו"ש, מח"ט בנימין שהיה פה, הסמח"ט, המפקדים והחיילים. הם הסבירו לנו את הרקע. תושיית המפקדים הייתה מאוד חדה וברורה, הם ישבו פה לילות שלמים בהמתנה דרוכה ושקטה. אנחנו רוצים לשלוח ברכה והודיה גדולה לבורא עולם ולחיילי צה"ל שעשו את העבודה הזאת בצורה מאוד מקצועית ומדויקת. אנחנו מתפללים ומרימים את עינינו למרום להגיד תודה לבורא עולם ולכוחות הביטחון שגילו תושייה, נחישות והתמדה במשימה".
איך הילדים?
דוד: "הם בסדר, חמודים, עם ביטחון עצמי ואווירת חג. ברגע אחד זה נהפך לבהלה מאוד גדולה וקצת היסטריה, אבל מיד התקשרתי למוקד והמון כוחות הגיעו לפה במהירות ופעלו במשך כל הלילה. האויבים שלנו חיפשו להפחיד אותנו, להרתיע אותנו, רצו לתת לנו הרגשה שהופכים את החג לאבל ולצער. היה לי חשוב כלפי הילדים להקרין ביטחון ועוצמה, זה מה שעשיתי מיד. הוצאתי דגל ישראל ותליתי אותו בסוכה".
עד כמה ההסלמה הביטחונית מורגשת אצלכם לאחרונה?
"המצב מאוד מורכב, אנחנו חיים במרחב רווי אירועים במעטפת שלנו. חשוב שתדעו שאנחנו לא פחות מדיזנגוף, חדרה או בני ברק. המחבלים יגיעו גם לשם. אנחנו שומרים בשגרת היום-יום שלנו על אופטימיות וביטחון עצמי, חיים פה בשלווה, אבל רוצים להעביר מסר לצה"ל ולכוחות הביטחון שאנחנו בוטחים בהם ובקדוש ברוך הוא ומצפים מאנשי הממשלה ומקובעי המדיניות שיגרמו להרתיעה כלפי האויבים שלנו".