אורלי לוי-אבקסיס, מספר שתיים ברשימת העבודה-גשר, שללה את הטענה של אביגדור ליברמן שלפיה מפלגת העבודה תחבור לימין אחרי הבחירות ובכך תאפשר לבנימין נתניהו להרכיב ממשלה, זאת בתמורה להבטחה לנשיאות לעמיר פרץ. "לא נהיה גלגל ההצלה של בנימין נתניהו", קבעה לוי-אבקסיס, "אותי אי אפשר לפתות עם תפקיד בממשלה. נהווה אלטרנטיבה אמיתית ונבטיח שבשלטון הבא הנושאים החברתיים יעוגנו. נשמור על האזרחים שלא סופרים אותם, שהם לצערי אלו שיהיו על שולחן הקיצוצים הבאים".
עוד אמרה לוי-אבקסיס ב"חדשות הבוקר" שאינה מתחרטת על שלא חברה לאהוד ברק והמחנה הדמוקרטי. "כשיש תוכן ומהות אני תמיד בעד חיבורים, אבל סביב אהוד ברק יש חשדות. הבן אדם אומר בקולו שאחרי שאפשטיין נאשם ב-2008 בבית המשפט על כך שסחר בקטינות ושידל אותן לזנות, הוא הסכים לתת לו הזדמנות שנייה. לא אשתף פעולה עם מי שרוצה לתת הזדמנות שנייה לפדופילים".
נראה שהציבור לא קונה את החיבור שלך ושל פרץ, אתם עומדים על חמישה-שישה מנדטים בלבד.
"אני לא חושבת שהציבור לא קונה את זה. אנחנו שבעה מנדטים, מתחילים מאיפשהו. הייתי במקום ההוא שבו הייתי שמונה מנדטים ואז התחילו לאכול אותי, אני זוכרת את המתקפות בעיתונים ואת המאמרים שאמרו שאני מתנה לביבי מצד אחד ומהצד השני שאקח קולות מהימין ואביא אותם לשמאל".
לא תהיי חצויה במירוץ לנשיאות אם פרץ יתמודד מול אבא שלך?
"אני לא חצויה, אין פה שאלה בכלל. הכל זה אגדות אורבניות שהומצאו לצורך הבחירות, או שהמוח של מישהו בקדחתנות. לא היה ולא פנו אלי אפילו לא באיזושהי בקשה. עמיר יודע ואחרים יודעים שאם אבא שלי היה רוצה לגשת לנשיאות, הייתי מתייצבת בראש החזית ודואגת להביא כמה קולות שהייתי יכולה כדי לתמוך בו".
תחזירי אותנו לערב המדגם בבחירות הקודמות. איך הרגשת כשגילית שלא עברת את אחוז החסימה?
"אני מחנכת את הבנות שלי ללכת עם האמת שלהן, עם הלב שלהן, להגיד 'לפחות ניסיתי'. בניגוד לאחרים הלכתי למדבר הפוליטי בגלל שהנושאים שהתעסקתי בהם לא עניינו את המפלגה שהייתי בה. עשו לי תהליך הדחה ולקחו לי את אותם כלים פרלמנטריים, אפילו את מימון המפלגות, מה שאומר שהייתי צריכה להביא כסף מהבית ומחברים כדי להעמיד מינימום של קמפיין. הצלחנו להגיע לתודעה של אנשים, אבל הפחד שלא נעבור את אחוז החסימה גרם להרבה מאוד אנשים לשים בשעת השין משהו אחר. ישבתי מול המדגם באותו ערב, ראיתי את התוצאות והרבה אמרו לי 'עזבי, לכי הביתה', אבל אמרתי שבוודאי שלא, יש לי את הפעילים שלי ואת האנשים שנמצאים במטה ומחכים לאיזו מילה".
היה רגע שבו נשברת?
"הרגע של השבירה לא בא ביום-יומיים הראשונים. כשאתה מסתכל על הילד שלך ומבין שהוא באיזשהו סוג של פוסט טראומה, כשהוא הולך לישון הוא מחפש את אמא ומתעורר באמצע הלילה ובודק אם אמא בבית. אני לא מאמינה שבזמן כל כך קצר אני עושה לו את זה שוב. זה היה עשור אינטנסיבי שעבדתי בו בצורה מטורפת. בשנה האחרונה הקמתי מפלגה יש מאין והיה לזה מחיר משפחתי. הייתי צריכה גם את הסנטר שלי, להסדיר את כל רעשי הרקע".
מה אבא אמר לך אחרי ההפסד?
"שככה זה בפוליטיקה. גם בגין ניסה הרבה מאוד פעמים ובסוף הצליח להעביר את המסרים שלו והביא פה באמת למהפכה חברתית אמיתית ב-77. כשאנחנו מסתכלים מה נשאר מאותה מפלגה, אז הנושאים החברתיים והפריפריה כבר לא ממש מעניינים אותה. אני רציתי לשנות את זה. שקלתי גם לא לחזור לפוליטיקה, אמרתי 'אני את שלי עשיתי', אקח את הזמן לנוח ולאסוף את הילדים למקום של נורמליות ושפיות".