נופר לדאני, סטודנטית לתקשורת באוניברסיטת אריאל, הייתה בדרכה לעוד יום לימודים רגיל כשנקלעה לזירת הפיגוע בצומת אריאל. בשיחה עם "חדשות הבוקר" שיחזרה לדאני את המפגש עם המחבל, רגע אחרי שרצח את סמ"ר גל קיידאן: "הייתי ממש במרחק של כמה פסיעות מהמחבל. ראיתי את הפנים שלו, הייתה לו אכזריות בעיניים. הוא הפנה לעברי את הנשק וירה". את הרגעים שבאו אחר כך היא זוכרת היטב: "הכל עבר לי כל כך באיטיות, כמו נצח. הרגשתי שאני בתוך סרט. צעקתי: 'אלוהים, תעזור לי, רק תציל אותי ומהרגע הזה והלאה אתפקד לבד'. לא איבדתי את העשתונות, התעשתתי ונתתי גז. הירייה ברוך השם חלפה מעלי".

כמה שניות קודם לכן לדאני נתנה זכות קדימה לרכב אחר שנסע במקום, מה שלטענתה הציל את חייה: "נסעתי לכיוון הכיכר, זו כיכר עם שני נתיבים ואני הייתי בנתיב השמאלי. נתתי את זכות הקדימה לרכב לבן שהגיע מימיני. פתאום, באמצע השקט, הגיח מהמדרכה פלסטיני עם רובה והתחיל לירות לכל עבר". הראשון שספג את היריות היה נהג הרכב שנסע לפניה: "הבן אדם ברכב הלבן ניסה להתעשת, אבל הפלסטיני התקרב לחלון שלו וירה עד שהוא התמוטט על ההגה. אם לא הייתי נותנת זכות קדימה לרכב הלבן, הייתי נפגעת במקומו", סיפרה.

מיד אחרי שהמחבל ירה לעברה, נופר נמלטה מהמקום. "החלטתי שאני תופסת את עצמי כי אם לא, אני הנפגעת הבאה. נתתי גז והמשכתי לכיוון המחסום שנמצא בכניסה לאריאל. דיווחתי מיד לשוטרים שהיו שם, צעקתי להם בקולי קולות שיש פיגוע ירי בכיכר ושכדאי להם לנסוע לשם. התקשרתי ל-100 והשוטרים שם ניסו לקבל ממני מידע על איך נראה הנשק, איך נראה המקום, דיווחתי את כל מה שראיתי באותו רגע ואני מקווה שפעלתי נכון".

לדבריה, נופר הייתה עדה לניסיונות הנטרול של המחבל, שהמצוד אחריו עדיין נמשך: "ראיתי חייל שמנסה לנטרל את המחבל, אבל הוא ככל הנראה היה מפוחד ולא הצליח לפגוע בו ישירות. הכי כואב שהמחבל עדיין חופשי, שהוא לא נוטרל. אשכרה יכלו באותו הרגע בכיכר לנטרל אותו, אבל הוא חמק מעל פניהם".

נופר עדיין מתקשה לחזור לשגרה מלאה: "אני עדיין רואה בפלאשים כל פעם איך המחבל עומד מולי עם הנשק ומכוון אותו אלי ואיך אני שומעת את הירייה, פשוט שריקה מאחורי הרכב. אני מרגישה קצת יותר טוב אבל עדיין חלשה, מנסה לעכל. המשפחה מאוד תומכת ומרגיעה, ממש גאים בי". היא אמרה שבכוונתה לחזור לספסל הלימודים באוניברסיטת אריאל: "אני בחרתי ללמוד פה, זה המקום הנכון בשבילי. אני לא מדמיינת את עצמי חולפת על פני הכיכר הזאת שוב, אבל אין ברירה אחרת, זאת הכניסה היחידה".