סבים וסבתות רבים סגורים לבד בביתם מזה שבועות ארוכים, זאת בעקבות הנחיית משרד הבריאות שאוסרת להיפגש איתם כדי שלא לסכן אותם בהדבקה בנגיף הקורונה. בפרוץ המשבר, מיד עם ההחלטה על הסגר, גל אוחנה בן ה-16 החליט לעשות מעשה, ארז מעט חפצים במזוודה ועבר לגור בבית סבו, יעקב שקורי בן ה-89.
מאז חלפו כמעט חודשיים וגל לא עזב את סבא לרגע, הוא לא יוצא בכלל מהבית כדי שלא לסכן אותו. "באתי לסבא בשביל לשמור עליו וכדי שלא להשאיר אותו לבד בימי הקורונה", סיפר גל ב"חדשות הבוקר", "רציתי להעביר לו את התקופה הזאת בכיף, שלא ירגיש שעמום ובדידות. חשבתי שזה לא הגיוני שמטפלת תשגיח עליו, היא בטח נפגשת עם עוד אנשים, אז אמרתי לה שאני אבוא ואשמור עליו במקום. זו הייתה החלטה של רגע. במשפחה חשבו שאחרי שבוע אתייאש, כולם המומים שעד היום אני שם".
איך נראה סדר היום שלכם?
"אנחנו קמים בערך בשמונה בבוקר, ואיך שאני מתפנה מהשיעורים המקוונים בזום, אנחנו אוכלים ארוחת בוקר, מדברים וצוחקים. בערך באחת סבא הולך לנוח עד שלוש, כשהוא קם אנחנו אוכלים ארוחת צהריים ומשחקים משחקי קופסה כמו דומינו וקלפים. בשמונה בערב סבא הולך לישון".
סבא יעקב, איך זה לגור עם הנכד שלך?
"ההרגשה נוחה וטובה. הזמן עובר לנו בכיף, לא משעמם בכלל. במקום להיות בודד ולבד כל היום, להסתובב מבלי לדעת מה לעשות עם עצמי, יש לי עם מי להיות. אני נהנה מכל רגע שהוא פה".
גל הודה שבמהלך התקופה שבה הם גרים ביחד, למד על סבא דברים שלא ידע: "הוא סיפר לי סיפורים כל כך מרגשים מהחיים שלו שלא הכרתי. אפילו רציתי לכתוב את זה, אפשר לכתוב כמה ספרים מכל הסיפורים האלה וזה פשוט לא ייגמר. למדתי על הסדר יום שלו ועל מה שהוא אוהב לעשות, דברים שלא שמעתי עליהם ולא ידעתי אותם".
"זאת ההוכחה לכולם שאפשר אחרת במדינה ושלא הכל שחור", הוסיף יעקב וגל סיכם: "צריך שבני הנוער יתנו דוגמה ויכבדו את סבא וסבתא שלהם. זה בין הדברים הכי חשובים שיש, כי בסופו של דבר גם אנחנו נהיה כמוהם. הזמן עם סבא וסבתא בורח מהר מאוד מהידיים ושווה להשקיע את הזמן הזה".