דניאל אמבש, ראש הכת הירושלמית, שישב בכלא איילון אחרי שנשפט ל-26 שנות מאסר, אותר ביום שישי מחוסר הכרה בתאו. פרמדיקים העניקו לו טיפול רפואי וביצעו בו פעולות החייאה, אך אלה לא צלחו ונקבע מותו.
השבוע ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט הייתה אמורה לדון בבקשתו לשחרור מוקדם מהכלא. במהלך חג השבועות אמבש לקה באירוע רפואי ואושפז בבית החולים אסף הרופא. בעקבות האירוע, טען כי מצבו אינו מאפשר את המשך החזקתו.
אמבש היה נשוי לשש נשים ואב ל-18 ילדים. הוא הורשע בפגיעה קשה בנשים ובילדות שהיו תחת חסותו, באונס נשים, בחטיפה ובעבירות מין נוספות.
בנימין ברטוב, שאמו הייתה נשואה לאמבש, סיפר על תחושותיו עם היוודע הבשורה: "קצת הלם, זה קרה נורא מהר. דיברנו על זה, אבל לא ידעתי שהמצב הרפואי שלו באמת עד כדי כך. לקח לי קצת זמן לעכל את זה. מצד אחד טוב שזה מה שקרה, שנגמר הסיפור הזה, מצד שני אני קצת כעוס מבפנים. הוא היה צריך לשבת עוד כמה שנים, ועכשיו סיים את עונשו".
"המוות מקל עליו. הוא היה צריך לשבת לפחות עוד 15-20 שנה. הבן אדם הזה עשה דברים מטורפים ולא שילם. הוא לא ביקש סליחה, לא מחילה, לא כפרה על מה שעשה, הוא מעולם לא הצטער והשאיר נפשות פצועות".
כמה שנים גרת בבית הזה?
"עד גיל 14 וחצי. ראיתי המון דברים שילד לא אמור לראות אף פעם בחיים שלו. הטרדות מיניות, מכות, התעללויות - בנשים, בילדים. המון מניפולציות ושטיפות מוח של דת. אני זוכר את אמא שלי מקבלת מכות כל הזמן. היא הייתה אוספת צדקות, ואם לא חזרה הביתה עם סכום של 3,000 שקלים, לא הייתה נכנסת חזרה הביתה. זה לא קרה רק לאמא שלי, אלא לכל הנשים בבית ואפילו חלק קטן מהילדות, אלה שהיו בוגרות מספיק כדי ללכת לפרנס".
"היו הטרדות מיניות בנשים ובילדים, הוא היה סוטה מין לא קטן", תיאר ברטוב, "תיקח את הסרטים הפורנוגרפיים הכי מטורפים שעושים בהוליווד, זה לא מתקרב אפילו באחד אחוז למה שהוא עשה בבית. הוא הפך את הבנות שלו לשפחות מין. הבן אדם הזה רשע מרושע".
איך נראו החיים בבית?
"הוא היה שליט יחיד, חכם ומניפולטור. הוא ידע להאציל סמכויות וגם הנשים היו שותפות באופן מלא. הוא אמר להן מה לעשות ואיך לתת מכות. כשהיה אירוע בבית כולם היו מרביצים לכולם, כולם מפרקים את כולם במכות".
היו רגעים שאמרתם, בואו נברח?
"אני גדלתי וחונכתי לתוך מציאות כזאת. אלה החיים, זה מה שחינכו אותי, זה מה שהכרתי. הרבה אנשים שואלים אותי, 'למה לא ברחת? למה לא הלכת?', אבל אין את המחשבה הזאת. זאת המשפחה שלי, זה אבא, זו אמא, זה לא עולה לך בתת-מודע. עד שהמשטרה לא פירקה את זה פיזית, לא חשבתי לברוח. זו לא הייתה אופציה. זה המשפחה שלך, אלה האחים שלך, עם זה אתה מתמודד. אתה לא מכיר משהו אחר".
השכנים לא שמו לב? הרווחה?
"לא, זאת רשלנות של מדינת ישראל. שכנים שמעו צעקות וצרחות, לאורך כל הדרך היו המון נורות אדומות, אבל אף אחד לא עשה עם זה שום דבר. עד היום לא קיבלנו סיוע. אין עזרה, אין תמיכה. אומרים בחדשות שעידכנו את המשפחות. אנחנו האחים לא קיבלנו שום הודעה שהוא מת, שמענו על זה מהתקשורת".
איך האחים הגיבו כששמעו שהוא מת?
"אני בטוח שזה טירלל את כולם. זה לא פשוט. בסופו של דבר זה אבא שלהם. אמנם הוא מפלצת, אבל זה אבא, תרצה או לא תרצה. זה הבן אדם שהוליד אותם. אני - אין לי אליו שום רגש, אפילו לא טיפה. אני קצת מתבאס מזה שהוא מת כי הוא לא סובל עכשיו. הייתי מעדיף שיישאר בחיים רק בשביל שימשיך לסבול".
איך נראים החיים שלך היום?
"האנשים מהבית עדיין משתקמים ומתמודדים עם הקשיים ביום-יום. אני מאמין שהשתקמתי, אני מתמודד כל יום עם החיים. יש לי עסק, אני עצמאי, אני עובד ופחות מתעסק בדבר הזה ביום-יום שלי. הקשר עם אמא הוא כמו עם חבר, אני יכול להתקשר אליו והוא יכול לא להתקשר אליי עכשיו חודש. אף פעם לא היה לי קשר אימהי איתה".
מה מצבה היום?
"אני לא אוהב לדבר איתה על הדברים האלה כי היא כל הזמן בוכה. עד היום היא לא השתקמה באמת. היא נמצאת בפוסט טראומה, לא יצאה מהבית שלה כבר עשר שנים. היא פשוט לא מסוגלת לצאת. היא מתמודדת עם מחלות".