"אני הנרצחת הבאה - והדם שלי יהיה על הידיים של משטרת ישראל", כך כתבה ענבל עבודי ברגעי הייאוש והחרדה, שעות ספורות אחרי שמכונית שבבעלות המשפחה הוצתה בשכונת בית אליעזר בחדרה, לפי החשד בידי משפחה שכנה שאיתה היא מצוייה בסכסוך שנמשך לא פחות משבע שנים.
ענבל ואחיה עומרי חשפו ב"חדשות הבוקר" את מסכת ההתעללות הארוכה מצד שכניהם העבריינים. "לפני כמה שנים הם עברו לשכונה ובהתחלה היינו איתם בשכנות טובה", תיארה ענבל, "אבל הם השתנו ב-180 מעלות, התחילו לעשות רעש בשלוש-ארבע לפנות בוקר באופן יום-יומי וחסמו רכבים באופן תדיר. היינו יוצאים לעבודה בשש בבוקר ומגלים שאין אופציה לנסוע כי הם חסמו את הרכב והלכו לישון".
"פנינו אליהם והם אמרו, 'אל תתערבו, אל תתעסקו', וכשאמרנו שנפנה למשטרה הם אמרו, 'תעשו מה שאתם רוצים'", סיפרה ענבל, "פנינו למשטרה והם אמרו, 'תתעדו, אל תיצרו איתם מגע, תתקשרו 100 ונבוא כשצריך'. אנחנו כל הזמן מתקשרים 100 אבל הבעיה לא נפתרת אלא מדרדרת ואנחנו ממשיכים לסבול".
מה הם עשו לכלבה שלך מוקה?
"ביום שישי בצהריים לפני כניסת השבת הם חסמו את שביל הגישה שלנו. הערנו להם והם אמרו שהם לא מתכוונים להזיז את זה. העניין התלקח מאוד מהר, תוך שנייה נהייתה אלימות. יצאנו החוצה עם מוקה ואחד מבני המשפחה עמד מטר ממני. ראיתי בעיניים שלו שהוא מתכוון לעשות משהו, רציתי להרים את מוקה בשתי הידיים אבל לא הספקתי. קיבלתי אז את התקף החרדה הראשון שלי בחיים".
הסלמה חמורה נוספת התרחשה השבוע, כשבאמצע הלילה התעוררו בני המשפחה וגילו כי מכוניתם הוצתה. "פתאום באמצע הלילה נשרף לנו הרכב. אין שום הוכחות ודאיות שזה הם, אבל אין עוד אופציות אחרות. אין לנו עוד שונאים", סיפר עומרי, "הצילומים מראים שזו הצתה בזדון, יש וידאו שמוכיח את זה. התלוננו במשטרה עשרות פעמים, הם יודעים מזה".
למה המשטרה לא מטפלת בהם אחת ולתמיד?
עומרי: "אנחנו לא יודעים. אולי הם מפחדים מהם? בני המשפחה נכנסים ויוצאים מהכלא, על ימין ועל שמאל".
ענבל: "בכל פעם שהשוטרים מגיעים הם צוחקים איתם ולוחצים איתם ידיים. יש עדויות ותיעודים של השוטרים לוחצים להם ידיים, כשאנחנו אלו שהזמנו את המשטרה. בני המשפחה היו במשטרה אבל משחררים אותם תוך כמה שעות".
ענבל, אתם חוששים לחיים שלכם?
"כן, אני ממש מפחדת. כשאני יוצאת לאוטו אני מחזיקה את המפתחות בין האצבעות למקרה שמישהו יתקיל אותי בלילה. יש פה מחדל של המשטרה, פשוט לא אכפת להם. אנחנו אומרים להם שבפעם הבאה זאת תהיה אני, זה לא יהיה אוטו שרוף או הכלבה שאיננה, עד כמה שזה עצוב. מוקה הייתה קרובה אלי. מאז שפרסמתי את הפוסט אני לא ישנה יותר בבית מהפחד שהם יעשו לי משהו".
תגובת משטרת ישראל: "אנו רואים בחומרה אלימות באשר היא, ובהתאם כל התלונות שהוגשו נחקרות במשטרה ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת, כשאחד התיקים כבר הועבר לעיון והחלטת הפרקליטות. בעקבות תחושות שהביעה המתלוננת ברשת, היא זומנה מספר פעמים עם משפחה לשיחה בתחנת המשטרה, בכדי לעדכנה ולשתפה בפעולות המתבצעות. נמשיך לפעול למצות את הדין עם המעורבים ולהגביר את ביטחונה האישי של המתלוננת ומשפחתה".
