כאשר בן וספיר שבת, זוג צעירים מפתח תקווה, ביקשו לעבור בדיקות קורונה כדי לוודא שלא נדבקו מהתינוק שלהם, הם לא יכלו לתאר לעצמם איזה מסע תלאות בירוקרטי מפרך מצפה להם. "הכל התחיל לפני שבועיים כשהרגשנו שיש לילד את כל הסימפטומים", מספרת ספיר, "במידה ולא היה את המצב הנוכחי של הקורונה היינו חושבים שיכול להיות שיש לו איזה משהו ויראלי, אבל ברגע שהיה לו חום מאוד גבוה ואת כל התסמינים ביקשנו לעשות את הבדיקה. אמרו לנו שיגיעו בערב או למחרת בבוקר ושבמידה ותהיה החמרה ליצור איתם קשר כדי שיישלחו ניידת, וכך היה".
ואז כשמגיעות תוצאות הבדיקה מה אתם מגלים?
ספיר: "בשעה 12:00 קיבלנו טלפון ממד"א שיש בעיה עם הבדיקות. לא שאלנו יותר מדי שאלות, היינו תמימים. בשעה 18:00-17:30 אני מקבלת טלפון שאני מאומתת, משהו שלא היה הגיוני. אין לנו שום סימפטומים. אני בחופשת לידה מזה שלושה חודשים ומקפידה שלא לצאת מהבית".
בן: "לאף אחד מאיתנו לא היו סימפטומים חוץ מלילד. הדבר היחיד שחשבנו עליו זה שאולי אני הבאתי את זה הביתה, לא היו לי סימפטומים, הדבקתי אותו ואני והוא כבר הבראנו וכרגע רק היא שנשארה, זה הדבר היחידי".
ספיר: "הוא היחידי שיצא לסופר וכדומה".
לאחר כמה ימים עשתה ספיר בדיקה נוספת ויצאה שלילית. בדיקת אימות נוספת לאחר שלושה ימים יצאה שלילית גם היא. "התשובה החיובית שהיא קיבלה הייתה ביום חמישי", אומר בן, "אלה אותן בדיקות שאמרו לנו שצריכים לחזור עליהן כי הן לא טובות. לכן אנחנו לא מצליחים להבין אם הבדיקות היו אמינות או לא אמינות, זאת הייתה השאלה שלנו לאורך כל הדרך ובמשך שבוע ניסינו להבין ממשרד הבריאות איפה זה עומד. לא הצלחנו לקבל תשובה מאף גורם".
הקושי הגדול של ספיר הוא בבידוד שנכפה עליה, ייתכן שבלי סיבה, והריחוק מהתינוק שלה. "תינוק בן שלושה חודשים זקוק לי. רק במקרים שבאמת אני שומעת שהם לא מסתדרים אני רוחצת את עצמי טוב טוב, שמה מסכה, כפפות, יוצאת להרגיע אותו וחוזרת לחדר. כל זה בידיעה שיש מצב מאוד גדול שהוא חולה, כי אם אני בזמנו הייתי בטוחה שהבדיקה שלי מיום ראשון ושלו מיום חמישי וכל סוף השבוע היינו ביחד, קרוב לוודאי שהוא נדבק ממני בזמן הזה, יש מצב שאני יכולה להתקרב אליו. חיפשנו תשובות ולא קיבלנו".