מחבל פתח באש לעבר מכונית שבה נסעו אלראי קאפח ושתי בנותיו הקטנות, רחל ואביגיל, בסמוך ליישוב תקוע. אלראי נפצע קשה מכדורים בחזהו, בנותיו נפצעו מרסיסים. המחבל נמלט ומאוחר יותר נעצר על ידי כוחות הביטחון במסגד בבית לחם.

מיכאל, אביו של אלראי, עדכן הבוקר: "הניתוח הסתיים. הוציאו לאלראי כדור באזור הכבד. היו עוד כמה רסיסים מסביב. ברוך השם הוא נמצא בהתאוששות ועושה רושם שהמצב מתייצב בכיוון הנכון. היה שם נס גדול".

"אנחנו מדברים איתו בקושי, הוא מגיב בקושי, אבל מגיב. שם לב למה שקורה מסביבו. הוא מכיר מצבים כאלה מקרוב, כבר שנים מתנדב במד"א. הוא רואה בזה ממש ערך לחיים שלו. מד"א, הפעילות ההתנדבותית והדאגה לשלום התושבים, זה חלק משמעותי מאוד מחייו".

מה אתה יודע על מה שקרה באותם רגעים?
"אלראי הוציא את בנותיו מנוקדים ונסע איתן לכיוון תקוע, לקחת אותן לקייטנה. הוא עצר בדרך, לפני שפנה שמאלה, ואז עבר רכב המחבל וירה בו ממש מקרוב, שלושה-ארבעה מטרים. הבת הגדולה, רחל, נפגעה מרסיסים, אבל ברוך השם היא בסדר. הקטנה, מצבה יותר טוב. שתיהן כבר השתחררו הביתה. אלראי נמצא בתהליך התאוששות, תהליך החלמה שיימשך, אבל ברוך השם עושה רושם שהכיוון ממש מצוין".

שום דבר לא הכין אתכם לרגע הזה.
"שום דבר. זה מקרה מאוד נוכח במשפחה, מאוד משמעותי. מה שקרה היום החזיר אותנו מאוד אחורה. לפני 18 שנה ההורים של כלתנו תמר נרצחו בפיגוע ירי בגוש קטיף. התאריך הוא בדיוק לפני שבוע. שני ההורים, דב ורחל קול, נרצחו בפיגוע הזה. השם יקום דמם. הילדה הגדולה שנפצעה היום, הנכדה שלהם, קרויה על שם הסבתא רחל".

הילדות מעכלות את מה שעברו?
"מדובר בבנות נבונות ובוגרות בנפשן. בוודאי שזה לא היה להן קל, הן עברו טראומה לא פשוטה. בני אלראי אמר להן באותו הרגע לצאת מהמכונית, הוא לא רצה שהן ייראו אותו במצב הזה. הוא נתן את הקריאה שנפצע ואז הגיעו האמבולנסים. הוא השתדל להרחיק את הבנות מהמקום. זה מרגש ומרשים לראות איך שהבנות הגיבו, אבל כמובן שזה דורש עוד המשך קשר והמשך טיפול. זה טבעי, נורמלי ואנושי".

תחששו לנסוע שוב בצירים האלה?
"זו הזדמנות לפנות כאבא, כיהודי, כאזרח, לממשלת ישראל. לגוש המזרחי של יישובי גוש עציון מגיע ביטחון לא פחות משאר היישובים. אולי הגיע הזמן לעשות כביש עוקף. זה ממש עניין של חיי אדם".

איזה מסר תרצה להעביר הבוקר?
"אני מרגיש מכל הלב והנשמה שהמקרה הזה רק תורם לתחושת האחדות. אני לא מרגיש כעס, אלא אחדות, בימים הלא פשוטים האלה כשיש כזה פילוג בעם ושומעים דברים כל כך לא פשוטים. זה מחבר, מקרב, גורם לכך שנזכור מי האחים ומי האויבים, מי האויב האמיתי של כולנו. את זה אנחנו צריכים לזכור ברגעים כאלה קשים".